אוכל מאהבה / עופר אושפיז

כל המחלות והבעיות של הגוף והנפש שאנחנו קשורות באכילה רגשית. הכל מתחיל ונגמר במה שאנחנו בוחרים להכניס או לא להכניס לתוכנו. אם באמת היינו אוכלים רגשית אז היינו אוכלים מתוך הקשבה לרגש (ורגש זה אנרגית חיים) ואז היינו אוכלים בצורה מאוד מדויקת עבורנו. אבל אנחנו לא אוכלים מתוך רגש אלא מתוך – בריחה מהרגש! אוכלים כדי לא להרגיש, אוכלים כדי לצמצם את הרגש, כדי לצמצם אנרגיית החיים בתוכנו. לכן, מה שאנחנו באמת צריכים, אם אנחנו רוצים להביא ריפוי למקום הזה, זה להתחיל לאכול רגשית! ומה זה אומר לאכול בצורה רגשית באמת? זה אומר שכל דבר שאני בא להכניס אליי אני קודם כל מרגיש אם הוא מדויק עבור הלב והגוף שלי כרגע או לא. זה אומר שאני אני באמת עוצר להרגיש לעומק אם זה מדויק לי או לא. איך עושים זאת? כל דבר שאני בא לאכול, לפני שאני מכניס אותו לפה שלי אני שואל 2 שאלות מנחות חשובות.
שתי השאלות המנחות של הגישה:
1. שאלת המהות – “האם מה שאני הולך להכניס עכשיו לתוכי הוא אהבה?” הכוונה היא לבדוק דרך התחושה הפנימית שלנו – האם המאכל הזה הולך להעלות לי את רמת אנרגיית החיים בגוף? האם זה הולך להגביר את תחושת החיות שלי?
2. שאלת הכמות – “כמה מזה יהיה אהבה עבורי?” או “עד איזה כמות זה עדיין אהבה ומאיזה כמות זה כבר לא אהבה?”
– גם משהו שהוא אהבה כשאוכלים יותר מידי ממנו הוא מפסיק להיות אהבה. לכן השאלה השניה חשובה לא פחות מהשאלה הראשונה והן משלימות האחת את השניה ומבטיחות שנאכל בצורה מדויקת ואוהבת עבורנו.
רק כאשר עוצרים ומרגישים, רק כאשר אני עוצר ושואל את הלב והגוף שלי את השאלות האלה בכל פעם לפני שאני מכניס משהו לפה – רק אז אני באמת יכול לומר שאני אוכל רגשית.
שני המפתחות החשובים של הגישה:
1. התחייבות מוחלטת להכניס אך ורק אהבה  כמו שנאמר קודם, חשוב להדגיש את העיקרון הזה משום שבלעדיו חסרה העוצמה שמאפשרת להתמסר להקשבה דרך 2 השאלות המנחות.
בלי העיקרון הזה, למשל, כשאנחנו חוזרים הביתה מהעבודה ואין שום אוכל שבאמת מרגיש לנו שמלא באהבה בבית, אז אנחנו פשוט נאכל את מה שיש גם אם הוא ממש לא עושה לנו טוב. למה? כי אנחנו מפחדים מתחושת הרעב, אפילו מבועתים ממנה, בורחים ממנה. כל כך היא מפחידה אותנו שאנחנו אפילו מעדיפים לאכול דברים שעושים לנו ממש רע ורק לא לפגוש אותה. מה שמוביל למפתח החשוב הבא:
2.  הסכמה אמיתית לפגוש ולהרגיש לעומק את תחושת הרעב כשהיא באה – רק אם באמת מסכימים לפגוש את תחושת הרעב ולהפסיק לברוח ממנה אפשר באמת להקשיב לתשובות שעולות משתי השאלות המנחות. אחרת, לא אצליח באמת להתמסר לתשובות שעולות. אחרת, כאשר ממש ממש רעבים וכל מה שיש לאכול אינו אהבה עבורי, עדיין אוכל אותו רק מתוך הפחד לפגוש ולהרגיש את תחושת הרעב שלי.
האפקט המדהים של אכילה רגשית אמיתית
מה קורה כאשר אנחנו באמת מתחילים לאכול מתוך הקשבה כזאת? מה שקורה הוא שאנחנו אוכלים רק אהבה, וכשאנחנו אוכלים אהבה אנחנו מרימים את הוויברציה האנרגטית, את התדר של הגוף ושל הרגש שלנו.
מה שקורה כשאנחנו אוכלים כך זה שאנחנו מתחילים לחוות שפע פנימי אמיתי, שפע של הזנה, של אהבה, של אנרגיית חיים, של שמחה פנימית, ואז כל הדפוסים הישנים של האישיות שהיו אמונים על הישרדות יכולים להתחיל להתפרק מעצמם.
מה שקורה אז באופן בלתי נמנע הוא שאנחנו מתחילים להגשים את הפונטנציאל העמוק והגבוהה ביותר שלנו בחיים האלה, למעשה זה זה עשוי להיות אחד הדברים החשובים ביותר עבור מי שמעוניין להגשים את היעוד האמיתי שלו בעולם הזה.
מדוע אכילה כזאת מאפשרת את זה?
משום שכאשר אנחנו מזינים את עצמנו בשפע של אהבה אין עוד צורך בדפוסים של הישרדות (משום שיש עכשיו שפע), וכשאין בהם צורך הם מתפרקים ומתפוגגים מעצמם ומה שמחליף אותם הוא האור האמיתי של הלב.
מה שיכול להתחיל לקרות בתהליך כזה הוא שינויים רבים ברמה של האישיות שאנחנו, דפוסים רבים שגרמו לנו סבל יכולים למשל להתחיל לתפוגג מעצמם ללא מאמץ. אבל השינויים שעשויים להתרחש הם לא רק ברמת האישיות, אנחנו עשויים לחוש תחושת הרמוניה הולכת וגוברת עם הסביבה ועם עצמנו ובעצם בכל תחומי החיים, כולל האפשרות של ריפוי מיני מחלות ותחלואים פיזיים רבים של הגוף.
המון ניסים קטנים יכולים להתחיל להתרחש כאשר התדר של אנרגיית החיים בנו מתחיל לעלות. אנחנו נעימים יותר לסביבה ולכן הסביבה מתחילה להיות נעימה יותר כלפינו, פתאום החיים מתחילים לחייך אלינו מכל פינה. למה? כי אנחנו מתחילים לחייך מבפנים. למה? כי זה מה שקורה כשיש שפע של אהבה בתוכנו.
ומי שמבין את כל זה גם מבין שממש בא לו להתחיל לאכול רק אהבה.
וכשאדם מבין שבא לו לאכול רק אהבה הוא מתחיל לשאול על כל דבר לפני שהוא מכניס אותו לתוכו –  “האם זאת אהבה? אם כן, אז באיזה כמות זה אהבה עבורי?”.
הראייה הצלולה של התועלות העצומות של אכילה רגשית אמיתית גורמות לאדם להתמסר לתהליך ללא כל מאמץ או צורך להכריח את עצמו בכוח. פתאום אכילה אוהבת שכזאת הופכת להיות הבחירה הטבעית והשפויה ביותר.. ואז היא פשוט מתרחשת מעצמה.

ביבליוגרפיה

עמיחי זלינקובסקי