מהי אלרגיה
אלרגיה היא תגובה של מערכת החיסון המכוונת כלפי חומרים המצויים באופן רגיל בסביבתנו. גורמי האלרגיה (הקרויים: אלרגנים) הם בדרך כלל חומרים
טבעיים שמקורם בצמחים, או בעלי חיים ומצויים באוויר, במזון, במים, וכן בתרופות וחומרים כימיים מסוימים.
התגובה האלרגית מופיעה רק אצל חלק מהאוכלוסייה, אשר נושאת את הנטייה התורשתית לכך. מערכת החיסון של אנשים אלה מזהה חומרים “טבעיים”
כאלרגנים ופועלת כנגדם. התגובה האלרגית גורמת לדלקת באברים שונים וכתוצאה מכך מופיעות התופעות האלרגיות כגון נזלת, תפרחות, גרד וקוצר נשימה.
אלרגיה אינה מתפתחת אצל כל אחד, רק כ- 20 אחוז מהאוכלוסייה לוקים במחלות אלה (אחד מכל חמישה), אך הן מטרידות ואף עלולות להיות
מסוכנות. למעשה, כל אדם עלול לפתח במהלך חייו רגישות לחומר כלשהו.
המונח “אלרגיה” נלקח מיוונית ופירושו: “פעולה שאינה במקומה” (אל=בלתי, ארגוס=עבודה). מדי פעם משתמשים הרופאים גם במונח אטופיה (א=בלתי,
טופוס=מקום).
התופעות האלרגיות באות לידי ביטוי בעיקר במערכת הנשימה, העור והעיכול וכוללות: נזלת (קדחת-השחת או נזלת כרונית), סינוסיטיס, דלקת עיניים
כרונית או עונתית, גנחת הסמפונות (אסתמה), תפרחות ובצקת (נפיחות ואף הלם אנאפילקטי (שוק אלרגי) העלול לגרום לסכנת חיים.
איך נגרמות מחלות אלרגיות ?
ארבע מערכות בגוף אחראיות להתבטאות של תופעות אלרגיות:
1. נוגדנים (Antibodies)
2. תאים (Cells)
3. מתווכים כימיים (Mediators)
4. אברים ורקמות
מוקד ארצי להזמנת טיפולים אצל ד”ר דני לוסקי
1800-33-99-66 (שיחת חינם מכל טלפון)
info@lousky.co.il
לבירור אפשרויות טיפול,
ניתן להתקשר ישירות עם ד”ר דני לוסקי: 054-4497799
קליניקה תל אביב: רחוב קויפמן 6, תל אביב, בית גאון, קומה 16
קליניקה ערד: תור 4 ערד
1. נוגדני אלרגיה – אצל אדם אלרגי נוצרים נוגדנים ייחודיים (ספציפיים) אשר נקראים בשם: נוגדני IgE. תפקידם של נוגדנים אלה הוא לזהות את גורמי
האלרגיה (אלרגנים) החודרים אל הגוף ולנטרל אותם. נוגדנים אלה דומים אמנם לנוגדנים שהגוף מפעיל כנגד חיידקים, אך במקרה של אלרגיה הם אינם
מגנים אלא דווקא גורמים לתופעות ה”דלקת האלרגית”, אשר אחראית לביטויי האלרגיה באברים ורקמות שונים.
2. תאים – אלו תאים הנמצאים באברים שונים ו”מתמחים” בגרימת תגובות האלרגיות. תאים אלה נקראים: תאי פיטום (Mast cells). הם מצויים בריריות
האף, רירית הסמפונות (צינורות הנשימה), העור וסביב כלי דם. תאים הדומים להם בפעולתם נקראים: באזופילים (Basophils), והם נמצאים בדם כחלק
מאוכלוסיית התאים הלבנים. נוגדני האלרגיה (נוגדני IgE) נקשרים אל פני תאי הפיטום והבאזופילים וכאשר הם מזהים את האלרגנים-גורמי האלרגיה, הם
קושרים אותם אליהם. קישור האלרגנים אל התאים גורם להפעלתם ולשחרור חומרים המביאים לתגובות אלרגיות בגוף.
3. מתווכים כימיים (Mediators)- חומרים כימיים אלה משתחררים מתוך תאי הפיטום והבאזופילים לאחר שהאלרגנים נקשרים ומפעילים אותם. מתווכים
כימיים אלה כוללים: היסטמין, לויקוטריאנים, פרוסטגלנדינים, קינינים, אנזימים שונים, ציטוקינים וכימוקינים. כולם משפיעים על הרקמות
ומשתתפים ביצירת “דלקת אלרגית” ברקמות הגוף. חלקם משתחררים מייד (תוך 15 עד 20 דקות) לאחר חשיפה לאלרגנים וחלקם נוצרים לאט ובהדרגה
ומשפיעים במשך זמן רב. הטיפול התרופתי באלרגיה מיועד להפחית את הפרשתם של המתווכים מתוך התאים, או את פעולתם על האברים השונים
(ריאות, עור, אף וכדומה).
4. אברים ורקמות – האברים בהם מתרחשת האלרגיה הם בעיקר אלו הבאים במגע ישיר עם הסביבה החיצונית – ריריות האף, העיניים, סמפונות הריאות,
העור ומערכת העיכול. האברים בהם מתרחשות התגובות האלרגיות נקראים: “אברי המטרה” של האלרגיה. הדלקת האלרגית באברים והרקמות גורמת
לגרד, נפיחות, הפרשת ריר ותופעות אלרגיות אחרות (להלן).
דוגמה לחומרים אלרגנים נפוצים:
קשקשים, ריר ושתן של חתולים (ולאו דווקא שערות החתול).
לטקס שהוא חלבון הגומי (לדוגמה בכפפות).
עקיצת דבורים או צרעות.
מזונות כגון חלב, ביצים, אגוזים או בוטנים.
הפרשותיה של קרדית אבק הבית וחרקים אחרים.
אבקני פרחים עונתיים.
מתכות כמו הניקל, הקובלט והכרום.
תרוּפוֹת מסוימות.
תמרוקים וחומרים כימיים אחרים.
איך מתבטאת האלרגיה במערכות הגוף?
המתווכים הכימיים (כגון היסטמין ולויקוטריאנים) משפיעים על אברים שונים בגוף וגורמים לתופעות האלרגיה המוכרות. תופעות אלו כוללות את המערכות
הבאות:
דרכי הנשימה: קוצר נשימה, התקפי אסתמה ושיעול- נגרמים עקב כיווץ של הסמפונות, דלקת של דופן הסמפונות והפרשת ריר צמיג החוסם את מעבר
האוויר.
עור: גרד, אודם, תפיחות (בצקת) ותפרחות.
עיניים: אודם, גירוי, דמעת, טשטוש בראיה, נפיחות של העפעפיים.
פה ולוע: נפיחות (בצקת) של הלשון, השפתיים והענבל המקשים על הדיבור
והנשימה.
מערכת העיכול: בחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים.
כל הגוף: בעת אירוע אלרגי כללי (סיסטמי) כגון תגובה לעקיצת דבורה,
מתרחשת “הצפה” של הגוף במתווכים כימיים אשר מביאה בעקבותיה הלם
(שוק) עקב ירידה בלחץ דם, איבוד הכרה והפרעות קשות בפעולת הלב
והריאות. תגובות כלליות קשות ומהירות אלה עלולות להביא גם למוות.
ביטויים בלתי ישירים (משניים) של אלרגיה יכולים להיות:
כאבי ראש (כתוצאה מעליית לחץ בתוך הסינוסים), הפרעות בשינה (עקב
הפרעות בנשימה דרך האף), זיהומים בעור (עקב גרד ופציעה של העור) ועוד.
מנגנון התגובה האלרגית
התגובה האלרגית היא אחת התגובות הבולטות של מערכת החיסון. מבחינה מדעית היא מוגדרת כרגישות-יתר מיידית (immediate hypersensitivity) ולפיה מערכת החיסון מגיבה ביתר שאת לגירויים חיצוניים, תגובה שבאה לידי ביטוי קליני מיידי בתוך דקות אחדות. ביטויה הקליני הוא בהתרחבות כלי הדם ועלייה בחדירותם וכן בהתכווצות שריר חלק באזור החשיפה-החדירה של הגורם מחולל האלרגיה המכונה אלרגן. זו למעשה התגובה החיסונית המהירה ביותר בטבע, והיא מערבת את מרכיבי מערכת החיסון שברקמות החשופות לעולם החיצוני: עור, רירית מערכת הנשימה, מערכת העיכול ועוד. במקרים קיצוניים התגובה האלרגית היא רב מערכתית (פוגעת ברקמות שונות) ומכונה תגובה אנפילקטית. תגובה זו, המתרחשת בשל חדירת האלרגן לזרם הדם (עקב זריקה, בליעה או עקיצה), מתבטאת בהסתמנות בו-זמנית של כמה תופעות כמו תפרחת מתפשטת, נפיחות, גרד מתפשט, קוצר נשימה, שלשול, ירידת לחץ דם והפרעות בקצב הלב. התגובה קשה ולעתים מסכנת חיים ולפיכך היא מחייבת טיפול מיידי. מלבד תופעות חדות אלה, באזור חדירת האלרגן מתפתחת תגובה מאוחרת המתבטאת בהצטברות סננה של תאי דלקת. התגובה האלרגית היא אפוא תהליך דו שלבי: האחד מיידי שבא לידי ביטוי בתוך דקות אחדות (עשר עד 20 דקות) מהחשיפה לאלרגן, והאחר דלקתי המתבטא שעות מספר (ארבע עד שמונה שעות) לאחריה.
חשיבות התורשה
יצירת נוגדני IgE בכמויות גדולות היא תופעה ייחודית לאנשים אלרגים. בניגוד לנוגדנים נגד נגיפים או חיידקים, החוסמים את התקדמות הזיהום בגוף,
במחלות האלרגיות ככל שרמת הנוגדנים בגוף עולה, גובר הסיכוי שתתרחש תגובה אלרגית. הנטייה ליצור נוגדני IgE עוברת בתורשה, אך הדרך לכך עדיין
לא ברורה. לאנשים אלרגיים יש בדרך כלל קרובי משפחה הסובלים גם הם מתופעות דומות. סיכויו של ילד לשני הורים אלרגיים לסבול ממחלה אלרגית,
מגיעים עד ליותר מ- 70 אחוז.
כיום זוהו מספר רב של גנים האחראים לעלייה בנוגדני IgE אצל אנשים אלרגיים. המחקרים מראים שגנים אלה מפקחים על ייצור חלבונים ואנזימים
המעבירים הוראות למנגנונים האחראיים על יצור הנוגדנים בתאי הדם הלבנים (לימפוציטים מסוג B), או שהם משפיעים על הופעת תאים ומתווכים כימים של
הדלקת אלרגית ברקמות.
השפעת הסביבה
מחלות אלרגיות אינן תלויות אך ורק בתורשה. לסביבה החיצונית יש השפעה מכרעת על הרגישות האלרגית ועל הסיכוי להופעתן של מחלות אלרגיות.
לדוגמה, “מפגשים” חוזרים ונשנים של הגוף עם גורמי אלרגיה (אלרגנים) המרחפים באוויר, גורמים לעליה הדרגתית של נוגדני IgE ולהגברת הסיכוי
לפתח מחלה אלרגית בעת חשיפה חוזרת. הדוגמה הטובה לכך היא עליה בשכיחות המחלות האלרגיות אצל ילדים החשופים במשך שנים רבות
להפרשות של קרדיות אבק הבית.
אלרגיה ועונות השנה
קיץ
בעונה זו יפנו רבים מהלוקים בקדחת השחת לקבל טיפול רפואי. באביב אבקת הצמחייה האלרגית מתפזרת ברוח ולכן יופיעו רוב התסמינים בדרכי הנשימה. ברוש, דגניים, דשא, זית, פקאן ואחרים מעוררים בעיה אלרגית. גם צמחי הבר מפזרים את אבקתם באביב. הבעייתית מכול היא בעיקר כותלית יהודה הטיפוסית לאזורנו. היא מפזרת את אבקתה מחודש פברואר עד אוגוסט. גם חולי גנחת (אסתמה) האלרגיים לצמח זה יחושו את השפעתו.
סתיו
זו נחשבת לעתים תקופה רגועה, אך הלוקים באלרגיה לצמחייה שמפזרת את אבקתה גם בקיץ (כגון כותלית יהודה), ימשיכו לסבול מהאבקה. בעונה זו לא ניכרים שינויים קיצוניים בלחות ובטמפרטורה ואף לא בלחצים הברומטריים.
חורף
גם לעונה זו יש אלרגנים אופייניים ובהם הלענה צמח בר שצומח באזורים רבים בארץ. יש לציין כי שינויי טמפרטורה קיצוניים יחמירו את התסמינים בדרכי הנשימה וירבו את ההתקפים עקב המחלות הזיהומיות של דרכי הנשימה ובהן שפעת. המחלות האלרגיות מושפעות מאוד מתנאי אקלים כגון לחות, טמפרטורה, רוחות ולחצים ברומטריים. לפיכך ישתנו תלונות החולה לפי תנאי האקלים ולפי עונות השנה.קור והגשמים אמנם מנקים את האוויר ומקטינים את החשיפה לאלרגנים, אך יש לשוב ולהדגיש שהמחלות הזיהומיות של החורף (בעיקר הנגיפיות) הן גורם חשוב בהחמרת המחלה. עוד יש להדגיש את חשיבות הלחות הנמוכה בתקופה זו בהחמרת מצבו של עור אלרגי .((atopic dermatitis מלבד זאת, בשרפת הדלק הרבה בחורף נפלטים מזהמים רבים ולכן יש עלייה בזיהום האוויר. כנגד זה קרדית אבק הבית האלרגן העיקרי בארץישראל אמנם מצויה רוב ימות השנה, אך עם ירידת הטמפרטורה גם כמותה פוחתת.
לסיכום , האביב הוא העונה העיקרית שבה יחושו האלרגיים לאבקות צמחים את האלרגיה. ואכן, בעונה זו מומלץ לשהות בחדרים סגורים וממוזגים ולהימנע מחשיפה. יש להביא בחשבון שריצה או שהייה ממושכת בחוץ בתקופה שבה רבה כמות האבקה באוויר, תביא לידי החמרת התסמינים והתלונות.
האם יש סיכוי לצאת מזה?
כן. מרבית התופעות האלרגיות מופיעות בגיל צעיר, לפני גיל ארבעים. אצל
מרבית האנשים התופעות של נזלת אלרגית לדוגמה, מתחילות בגילים 25-15
שנים. בגיל מבוגר יורד ריכוז נוגדני IgE ופוחתת עוצמת התופעות האלרגיות,
לכן נדיר שהן יופיעו לראשונה מעל גיל 50.
הסביבה- אזור המגורים, סוג בית המגורים ומקום העבודה הם גורמים
מרכזיים, מאחר והתפתחות המחלות האלרגיות תלויה בחשיפה לאלרגנים.
מחקרים מראים שחשיפה קבועה וממושכת לריכוזים גבוהים של אלרגנים, כמו
קרדיות אבק-בית ותיקנים, עלולה להביא להתפתחות הדרגתית של אלרגיה
אצל ילדים. מצד שני, מניעה של חשיפה על ידי אמצעים מיוחדים (כגון הפחתת
אלרגנים של קרדיות האבק על ידי כיסויים של הכרית והמזרון), יכולה להפחית
את התופעות האלרגיות ואולי גם למנוע בילדים התפתחות של אסתמה
וסיבוכים של נזלת אלרגית. לאחרונה התברר שמיעוט זיהומים בגיל הילדות
(עקב שיפור ההיגיינה, מתן חיסונים ושימוש מוגבר באנטיביוטיקה) מעלים
דווקא את שכיחותן של המחלות האלרגיות בארצות מערביות.
גן שאחראי לייצור חלבון שעשוי לבלום אלרגיה, התגלה באחרונה במעבדתו של פרופ’ ישראל פכט מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע ברחובות.
תגובה אלרגית מתחוללת כאשר חומר מסוים (“אלרגן”) נקשר לנוגדן שצמוד לתאי פיטום המהווים את “חומת ההגנה הראשונה” של הגוף מפני חומרים זרים. ההתקשרות הזאת פותחת בתהליך ביוכימי שגורם לתא להפריש חומרים גורמי אלרגיה.
במעבדתו של פרופ’ פכט התגלה שעל קרומי תאי הפיטום מצויות מולקולות חלבון (המשמשות קולטנים לסוכר שטרם זוהה), שכאשר הן נצמדות זו לזו, הן גורמות לעצירת התהליך הביוכימי שמביא להתפרצות האלרגיה. בהמשך התגלו במעבדתו של פרופ’ פכט מבנהו של החלבון בולם האלרגיה, והגן האחראי לייצורו. לתגלית זו עשויים להיות יישומים עתידיים בתחום בלימת התגובות האלרגיות
איך מאבחנים אלרגיה?
א. בדיקת רופא מומחה (אלרגולוג)- רופא מומחה יכול לאבחן את הבעיה על
ידי שילוב של סיפור המחלה (היסטוריה רפואית), הערכת הסביבה, תבחינים
(טסטים) ובדיקה של הגוף.
חשוב לספר לרופא את תולדות המחלה ולדייק בפרטים: מתי החלו ההתקפים,
מהו אופיים, מתי הם מתרחשים ואילו גורמים מעוררים לדעתכם, את
ההתקפים. חשוב למסור לרופא פרטים מלאים על
הסביבה בבית: מבנה הבית, חדרי השינה, בעלי חיים בית הספר, תחביבים
והרגלים של הילד ושל ההורים (לדוגמה: מעשנים בבית). חשוב למסור פרטים
על מחלות אלרגיות של בני משפחה (נזלת, אסתמה, דלקות עור) ועל אופי
מקומות העבודה והבילוי.
ב. בדיקה גופנית- הבדיקה כוללת בדיקה של האף והסינוסים, האזנה לריאות,
בדיקת העור, העיניים, הלוע והאוזניים.
ג. תבחיני-עור (טסטים) – נוגדני האלרגיה מהווים את סימן ההיכר האופייני
ביותר של המחלה ולכן גילוי הנוגדנים עוזר לאבחנה מדויקת של הסיבה.
מאחר ונוגדני IgE נמצאים על תאי הפיטום בשכבה העליונה של העור מבצעים
את הבדיקה הנקראת תבחין-עור (טסט): מטפטפים תמצית
מרוכזת של גורם האלרגיה ודוקרים בעדינות את העור. אצל אדם אלרגי מקום
הבדיקה יגיב תוך כ- 15 דקות בגרד חזק, תפיחות ואודם (שגודלם כ- -20-5
מילימטר). תבחין העור עוזר לזיהוי מדויק של הגורם לאלרגיה וגודלו מעיד על
מידת הרגישות האישית של הנבדק.
דרך נוספת לאבחון מדויק של אלרגיה היא בדיקת דם המתבצעת במעבדה
הנקראת Rast-IgE. בדיקה זו יקרה ודורשת זמן רב יותר מתבחין עור רגיל.
במקרים מסוימים (לדוגמה- אלרגיה למזון או לתרופות) ניתן לבצע מבחן תגר (
Challenge) על ידי מתן החומר החשוד וצפייה בתוצאות.
ד. תפקודי ריאות- בדיקות אלה מסייעות לאבחן אסתמה ולהעריך את
חומרתה. הן מתבצעות בעזרת מכשירים הבודקים את כושר הנשיפה ומהירות
זרימת האוויר בתגובה לתרופות מרחיבות סמפונות. ניתן לעקוב בקלות אחרי
תפקודי הנשימה בבית או במקום העבודה ע”י מד שיא-הנשיפה (PEAK
FLOW-METER). שהוא מכשיר פשוט, נייד וזול שניתן להחזיקו בבית ומסייע
למעקב וטיפול.
ה. התייעצות עם מומחים- מחלות אלרגיות כוללות מערכות שונות בגוף ולכן
דרושה מעורבות של מומחים שונים, כגון: רופאי עור המטפלים בתפרחות עור,
אף אוזן וגרון היכולים לסייע באבחון פוליפים, סינוסיטיס, גידולים והפרעות
במבנה הקונכיות ומחיצת האף.
ו. צילומי רנטגן- במקרים של נזלת כרונית יש לעתים צורך בבדיקה של מערות
הפנים (הסינוסים) על ידי צילומי רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (סי.טי) או
צילומי הדמיה מגנטית (מ.ר.י).
קרדית אבק הבית
קרדית אבק הבית הוא חרק מיקרוסקופי מסדרת האקריות, גודלו כשלוש עשיריות (0.3) המ”מ והוא גדל בסביבה ביתית בלבד. קיימים שני סוגים עיקריים של קרדית הנפוצים בחלקים נרחבים של העולם. כיוון שהן גדלות רק בתנאי לחות וחום מסוימים, אין קרדיות במקומות שבהם הלחות נמוכה מ45 אחוזים או הטמפרטורה נמוכה.
מעגל החיים של הקרדית מביצה לזחל ועד לחרק בוגר הוא שבועיים עד ארבעה חודשים, תלוי בטמפרטורה והלחות בסביבה. התנאים המיטביים הם 75 אחוזי לחות ו35 מעלות צלזיוס ובהם מעגל החיים אורך כשבועיים. הקרדית מצויה בארץ בכל האזורים. ריכוזה נמוך באזורים היבשים, ואילו בשפלת החוף ריכוזה הוא הגבוה ביותר, כי תנאי האקלים שם מתאימים ביותר להתרבות ולגדילה. הקרדית גדלה באבק הבית וניזונה בעיקר מקשקשים הנושרים מעור האדם ומחומרים אורגניים אחרים באבק. היא שוכנת בעיקר במזרנים, בכריות, בשמיכות, בשטיחים וכדומה. החלק מעורר האלרגיה (האלרגן) שבקרדית מופרש ממערכת העיכול בצורת גללים. בשל משקלם הקל הם מתערבבים באוויר וחודרים לדרכי הנשימה לריריות האף ולעיניים. גם חלבונים מגוף הקרדית המתה הם גורם אלרגי. החשיפה הממושכת ביותר לקרדית אבק הבית מתרחשת בשנת הלילה, במיטה, כשהראש צמוד לכרית, למזרן או לשמיכה.
אנשים אלרגיים קמים בבוקר ומתעטשים, אפם מנוזל ועיניהם נפוחות. גם שטיחים מקיר לקיר בחדרים לא מאווררים מעוררים בעיה ניכרת.האלרגנים של הקרדית מצויים גם בבגדים שאנו לובשים, וכך הם מועברים ממקום למקום. אלרגן שריכוזו מעל שני מיקרוגרמים לגרם אבק הבית עלול לגרום לריגוש אלרגי אצל אנשים שיש להם נטייה גנטית לפתח תגובה זו. נזלת אלרגית רבשנתית וגנחת הסימפונות (אסתמה) קשורות קשר הדוק לחשיפה לקרדית אבק הבית.
למעלה מ90 אחוזים מהמתבגרים שלוקים במחלות אלה בארץ נמצאו רגישים לאלרגן הקרדית בתבחיני עור. גם אקזמה (atopic dermatitis) קשורה בחשיפה לאלרגן זה. מחקרים רבים הראו שמיעוט החשיפה לקרדית אבק הבית מביא לידי שיפור התסמינים הקליניים ותפקודי הריאות של חולי גנחת, כמו גם לשיפור קליני אצל הלוקים בנזלת אלרגית.
הצעד הראשון במאבק – הימנעות מחשיפה לקרדית
הימנעות מהגורם האלרגי היא הצעד הראשון בטיפול באלרגיה. בארצנו החמה והלחה הקרדית חוגגת, ואפילו בבתים המצוחצחים ביותר היא מצויה בשפע. אך אל ייאוש, מחקרים רבים הראו שצמצום החשיפה לקרדית הוא אפשרי ועשוי לשפר מאוד את מצבם של הסובלים מאלרגיה ומגנחת.
טיפול בסביבה הקרובה שלנו באמצעים פשוטים יחסית עשוי לשנות את סביבת החיים של הקרדית ולהגביל את שגשוגה.
עצות מעשיות להדברת הקרדית
1. להימנע מפריסת שטיחים בבית בכלל ובחדר השינה בפרט.
2.לאחסן ספרים או בגדים שאינם שמישים בארונות סגורים.
3.להימנע מריפודים מיותרים ודברי טקסטיל כולל וילונות.
4. בזמן החשיפה לאבק הבית כמו בעת ניקיון מומלץ לכסות את האף והפה במסכת מגן.
5. את המצעים והבגדים יש לכבס בחום גבוה (לפחות 60 מעלות).
6. את הווילונות יש לכבס אחת לשבועיים.
7. אור שמש ישיר הוא קטלני לקרדית ולכן רצוי לאוורר בגדים ומצעים באור השמש. כדאי לעטוף את המזרן ואת הכרית בכיסויים מיוחדים המונעים את המגע הישיר עם הגוף.
8. יש להעדיף כריות ושמיכות העשויות מסיבים סינתטיים ולוותר על ריהוט מרופד באריג אוגר אבק.
9. נמכרים חומרים קוטלי קרדית לריסוס רהיטים ושטיחים.
10. מומלץ להרבות במיזוג האוויר בחדר להורדת הטמפרטורה והלחות (למטה מ50 אחוזים).
11. רצוי להשתמש בשואבי אבק רביעוצמה ובעלי מסננים מתאימים,HEPA , המסוגלים לשאוב את הקרדית ולהרחיקה.
12. אפשר להתקין מסנני אוויר ביתיים שנועדו לכך לכך במיוחד.
תוספי מזון לטיפול באלרגיות
לצד התרופות הקונבנציונליות והרפואה המשלימה, המיועדות להקל על תסמיני האלרגיה, יש גם כמה תוספי תזונה שהוכחו במחקרים כיעילים לא רק במקרי אלרגיה אלא גם במניעת סיבוכים כמו אסתמה, דלקות אוזניים או סינוסיטיס.
ליקוֹריש
שורש הליקוריש (שוּש קירח), הוא אחד מצמחי המרפא היעילים ביותר בטיפול באלרגיות. מחקרים הוכיחו כי פעילותו המיטיבה של הצמח מתבטאת במיתון התגובה הדלקתית, וזאת, במנגנון הדומה לזה שבו פועלות התרופות ממשפחת הקורטיקוסטרואידים (ההורמונים הסטרואידים המיוצרים על־ידי קליפת בלוטת יותרת הכליה). בניגוד לתרופות אלה, הליקוריש אינו גורם לתופעת הלוואי האופיינית של דיכוי מערכת החיסון, אלא אפילו משפר את כושרה. במקרים של אלרגיות ממושכות או עונתיות, תוספת ליקוריש לתרופות הקונבנציונליות מביאה לשיפור ניכר במצב.
חומצות השומן מסוג אומגה 3 מהוות חלק חשוב מקרומי התאים. הן שומרות על גמישות התא ומפקחות על חדירותו לחומרים שונים, וכן מסייעות לפעילות הקולטנים השונים ומסדירות את הולכת האותות העצביים. כמה מחקרים קליניים מצביעים על כך, שצריכת אומגה 3 משפרת את תפקוד מערכת הנשימה בתגובה לאלרגנים, ככל הנראה בזכות העובדה שהיא מובילה לירידה ברמה של חומצת שומן אחרת, חומצה אראכידונית. מאחר שהחומצה האראכידונית היא מתווכת דלקת, הורדת הרמה שלה מובילה לייצור מועט יותר של גורמי דלקת, ובכך לשיפור בתסמיני האלרגיה.
לוויטמין C תפקיד חשוב בשיפור תפקודה של מערכת החיסון. מחקרים מצאו קשר הפוך בין צריכת הוויטמין באוכלוסייה לשכיחותן של אלרגיות ואסתמה. נמצא שוויטמין C מונע את הפרשת ההיסטמין מתאי הדם הלבנים של מערכת החיסון, וכי קיים קשר הפוך בין רמות ההיסטמין לריכוז החומצה האסקורבית (ויטמין C) בדם. מחקר שנערך בתחילת שנות ה־90 הראה שהתזת ויטמין C בתרסיס לאף מפחיתה משמעותית (ב־75%) את תסמיני הנזלת והעיטוש אצל אנשים הסובלים מאלרגיה רב־שנתית
מקורות:
פרופ’ יוסף מקורי. מתוך מכבי שרותי בריאות. נדלה מהאינטרנט ביום 3/5/08
http://www.maccabi-health.co.il/site/HE/macabi.asp?pi=27&doc_id=1147
ד”ר יעל גרייף. מתוך מכבי שרותי בריאות. נדלה מהאינטרנט ביום 3/5/08
http://www.maccabi-health.co.il/site/HE/macabi.asp?pi=27&doc_id=1138
מכון ויצמן למדע. נדלה מהאינטרנט ביום 2/5/08
http://80.70.129.162/site/he/weizman.asp?pi=439&doc_id=2418&interID=1033&sq=1033
ויקיפדיה , נדלה מהאינטרנט ביום 3/5/08
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94
בריאות מגזין מנטה. מתוך ynet. נדלה מהאינטרנט ביום 3/5/08
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3535032,00.html