וודאות באור , הוא הערך החיים הראשון בסדרת ערכי החיים שנמצאים ברובד הרגשי בשיטת לוסקי, אומנם התחלתי את המסע ברובד הרגשי במאמר מספר 1 שעוסק בערך החיים ה 10 והאחרון , אך לא מעט פעמים ניתן לומר כי חרף הצלחותיי וכישלונותיי ליצור מציאות, בלא מעט מקרים ה “גילוי” הוא זה שמכתיב את חוקי המשחק ולי נשארת ההתמודדות .
אמשיך בסיפור..
” הכל לטובה “ – אמר ד”ר דני לוסקי בעודי שקוע בתהפוכות חיי…האומנם ?
לקח לי זמן לראות את צמד המילים הללו במציאות חיי בעודי נער בן 17. השאלה שנשאלה כל כך הרבה פעמים היא למה ? . רצות לי כל כך הרבה שאלות בראש שמתחילות עם המילה למה ולאף אחד אין תשובות . לא הגעתי מבית דתי , אימא שלי הייתה מסורתית אבל לא ממש הדוקה . התשובות היחידות שקיבלתי כנער היו ברובן מן עולם הדת – ” אלוהים זקוק לאנשים טובים לידו ” וכו’ …. . כל התשובות הנ”ל לא סיפקו אותי , לא נתנו מנוחה לראשי ולא מרגוע לנפשי . הייתי עסוק כל כך בקבלה ובמחשבות על עולמי המשתנה והכל נראה כמסך ערפל אין סופי בנסיעה על הכביש המהיר של החיים . אני זוכר שלאחר השבעה חזרתי לפנימייה להמשיך את סיום לימודי כתלמיד יב . חיפשתי את המנועים הפנימיים של עצמי שהובילו אותי להיות תלמיד בעל הישגים שהייתי ..ולא כל כך מצאתי אותם . כחודש לפני תחילת מרתון הבגרויות ובעודי שקוע ברחמים עצמיים , מצאתי את עצמי בשיחה מקרית עם אחד מאנשי הצוות בפנימייה. אני זוכר שישבנו בספרייה אחד מול השני כשאני נמצא במצב קטטוני של שאלות הלמה ? – למה דווקא עכשיו ? , למה היא הייתה חייבת למות ? , למה לא הצליחו להציל אותה ? למה זה מגיע לי ? ……ואז , אותו איש צוות, שלא דיבר הרבה בשיחה הזו, שאל אותי ” למה זה מגיע לה ? ” . ופה , בזה הרגע הגיע המהפך המחשבתי . אני זוכר שהשתתקתי , נדמתי , כאילו שנגמרו לי השאלות , ממצב של רחמים עצמיים המחשבה עפה לה למקום אחר , מצב שבו אני חושב על המצב המציאות שקרתה ולא מגיב אליה . בעצם השאלה שלו גרמה להיפוך מאזור הנוחות של הקבלה והרחמים העצמיים, למחשבות על אימא ועל החיים שהיו לה ועל איך היא הייתה רוצה לראות אותי מסיים את יב , מתגייס לצבא , מקים משפחה ועוד… הסוויטץ’ המחשבתי ( בעצם המעבר מקבלה לנתינה ) הזה הגיע כמו רוח פתאומית המפזרת את הערפל והנה אני עומד בפתח של צומת חדש בחיי ובו אני צריך להחליט לאיזה כיוון אני פונה . בסיום השיחה אמר לי אותו איש צוות – ” דע לך , החיים קורים לא סתם , גם המוות , ולשניהם משמעויות אדירות היכולות להשפיע על המציאות של כל בן אנוש , תחשוב טוב לאן אתה לוקח את חייך , אני סומך עלייך שתבחר בטוב .”
אני זוכר שיצאתי מהשיחה הזו עם הרבה כוחות . לא מיד קרו הדברים , אך גלגלי השיניים החלו לפעול בכיוון החיובי , בכיוון של עשייה . משהו בי השתנה , מבפנים . גיליתי יכולת מדהימה לראות את העולם אחרת ועם כל הקשיים שהוא מציב , לראות דרכו את החיובי גם כאשר האתגרים הניצבים בפניי לא פשוטים . כיום אני יכול לומר בוודאות , הכל לטובה !
לסקרנים מבינכם – סיימתי עם בגרות מלאה ושירתתי שירות משמעותי כלוחם , אני עובד בחינוך כבר 15 שנה מתוך תחושת שליחות אדירה , בעל משפחה ו- 3ילדים מדהימים…בקיצור – אוהב את החיים . הכל לטובה .