במבוק
14/05/2013
הפחתת רמת האלימות במערכת החינוך בשיטת לוסקי
30/06/2013

טיפול בהפרעות קשב וריכוז/היפראקטיביות בקרב תלמידים וסטודנטים בגילאי 6-26, ע”פ שיטת לוסקי

מגישה:: נטע הדר יצחק, מנחה: ד”ר דני לוסקי

תקציר

הפרעה בריכוז ובקשב/היפראקטיביות (ADHD) הינה הפרעה נפוצה בילדים שמתפתחת לעיתים גם לגיל ההתבגרות ולגיל המבוגר. ההפרעה נובעת מקושי בוויסות קשב ומיקוד ריכוז. להפרעה רקע גנטי ברור ומרכיבים ביולוגים.

ההפרעה מלווה לעתים בהפרעות פסיכיאטריות נוספות כגון הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות התנהגות ולקויות למידה. לרוב מתפתחת גם תחלואה נלוות.

מחקרים שונים מראים כי ייתכן קשר בין שמו של הילד לבין הסיכוי שיאובחן כבעל ADHD, ומוכיחים כי קיים קשר ישיר בין ההפרעה לליקוים בראיה בדרגות שונות.

בעבר נהגו לחשוב כי ההפרעה עוברת ככל שהילד מתבגר אך למעשה מה שקורה הוא שהמחלה ממשיכה עם הילד לגיל המבוגר ואילו התסמינים הולכים ופוחתים בכ-50% כל 5 שנים בין הגילאים 10-25, עד שלבסוף נשאר רק חוסר השקט הפנימי, התמכרויות לאלכוהול וסמים (בניסיון להתמודד עם חוסר השקט הפנימי) ולעיתים אף נטיות אובדניות.

הטיפול הקונבנציונאלי מבוסס על שילוב של תכשירים מעוררים עם טיפול תומך ומעצב התנהגות, לעתים עם התערבות משפחתית. ברמה התרופתית – כאשר אין תגובה לתכשירים מעוררים או מופיעה אי סבילות לתופעות הלוואי של תכשירים אלה, נוהגים לנסות טיפול בנוגדי דיכאון ובמקרים מסוימים אף בתכשירים נוירולפטיים, כפי שיפורט בהמשך.

הטיפול הקונבנציונלי בבסיסו זהה לכל המטופלים, כאשר מה שמשתנה הוא בעיקר המינון בתרופות, כאשר סוג התרופה משתנה ע”פ תגובות הילד לתרופה ותופעות הלוואי שהוא מפתח.

הטיפול הקונבנציונלי מטפל בתסמינים בלבד ואינו מסוגל להעלים את ההפרעה לחלוטין. במהלך השנים התסמינים חולפים והצורך בטיפול תרופתי הולך ופוחת (היות ולרב אותו אדם כבר יוצא ממסגרת לימודית ועושה רושם שההתמכרויות, חוסר השקט והדיכאון הם מצב נפשי שאינו קשור להפרעה ומצריך טיפול פסיכולוגי שונה להתמודדות עם התסמינים החדשים), ועל כן נראה כאילו האדם “החלים” מההפרעה או לפחות הגיע לרמה בה הוא מסוגל לחיות איתה מבלי להיעזר בתרופות מסוג כלשהו, כאשר בפועל ההפרעה פשוט עברה לרמה עמוקה ומופנמת יותר אשר קשה יותר לזהות וקשה יותר להתמודד איתה.

בשיטת לוסקי אנו מתמקדים בחולה ולא במחלה עצמה, או יותר נכון בילד/סטודנט אשר נתפס כבעל ההפרעה, בידיעה שהביטויים ההתנהגותיים הם שונים ממטופל למטופל, וכמו כן גם ההיבטים המשפחתיים, החברתיים, הנפשיים, הפיזיולוגיים והרוחניים של כל אחד ואחד, ההתייחסות בטיפול היא גם לכל אחד מהגורמים האלה, והיחס לכל מטופל הוא אישי ואינדיבידואלי.

ע”פ שיטת לוסקי נמצא כי לכל אדם יש 32 אינטליגנציות בארבעה רבדים: רוחני, שכלי, רגשי, גופני, דרכן הוא מבין את העולם ובאמצעותן הוא יוצר מציאות.
לכל אדם יש פרופיל אינטליגנציות ייחודי- לא נמצא אדם נוסף, בעבר בהווה או בעתיד, עם פרופיל אינטליגנציות זהה, ועל כן ניתן לאבחן כל ילד בפני עצמו ולראות כיצד מורכב פרופיל האינטליגנציות שלו, מה דורש חיזוק וכיצד ניתן לפתור את הפרעת הADHD מן השורש בכל אחד ואחד מן הרבדים השונים.


הנושא נלמד במסגרת לימודי פסיכותרפיה הוליסטית | לימודי נטורופתיה | לימודי דיקור סיני | לימודי פסיכודרמה |


[raw_html_snippet id=”דף הבית”]


שיטת לוסקי מאמינה שילדים, מתבגרים ובוגרים הסובלים מ ADHD אינם חולים בשום מחלה. החברה ובעיקר הקהילה הטיפולית, הן שנוטות לתייג את אנשי ADHD ולהצמיד להם טיפולים להפחתת התסמינים עוד מהיותם ילדים. התרופה היא הפתרון הקל והמהיר, שמאפשר לנו להשתלט על הילד ההיפראקטיבי ואז  “לא יהיו הפרעות”. הקושי הגדול ביותר הוא של המורה, שצריכה להתמודד עם כיתה של כ- 40 תלמידים בממוצע ומתוכם גם תלמידים בעלי הפרעה זו. כילדים שונים/אחרים הם ילדים עם רגישות מאוד גבוהה, כמויות אנרגיה מאוד גדולות, נטייה להשתעמם בקלות, מוכשרים ויצירתיים שגורמים להם להיראות כבעלי טווח קשב קצר. ילדים אלה יתנגדו לסמכות ולא יישבו בשקט, אלא אם כן יש משהו שמעניין אותם.
הדבר כמובן ישליך על המשך חייהם הבוגרים, יערער את ביטחונם העצמי ויקשה עליהם להשתלב במסגרות לימודיות גם בהיותם בגיל בוגר יותר.
לפי הגישה ההוליסטית רוחנית ובפרט שיטת לוסקי אנשים אלה נחשבים ל”ילדי העידן החדש”. ילדי העידן החדש מציגים בפנינו מערכת חדשה וחריגה של דפוסי התנהגות שלא תועדו בעבר. בחברה של היום- מערכת החינוך נתקלת בקושי מול אנשים אלו מאחר והיא בנויה בצורה תבניתית ללא התייחסות אינדיבידואלית לכל ילד/סטודנט וצרכיו בנפרד. מערכת החינוך לא מאפשרת לתלמיד לפתח את יכולות החשיבה, יצירה, דמיון, ספונטניות שטמונות בו. היא שואלת את השאלות ופתוחה לשמוע את התשובות שהיא קבעה מראש לנכונות. אפילו במקצועות הספרות והאמנות אין כבר מקום לחשיבה יצירתית אינדיבידואלית. גם אם יבוא נימוק רציונאלי הגיוני מאחורי הטענה. כפי שצוין קודם- בכיתות הלימוד היום יש בממוצע 40 תלמידים בכיתה- מה שמקשה על הביטוי האישי של כל ילד וילד, ולילדים אלו- שלהם יש צורך גדול יותר לתפוס את מקומם ולבטא את דעתם- דבר זה יוצר תסכול רב שמתבטא בהפרעות בכיתה, גם בגילאים הבוגרים.
גם בבית ההורה לא יודע איך להתמודד עם האנרגיות החדשות של הילד- שלא נכנס לתבנית החברתית שהוא רואה לנכון בשבילו. הדבר יוצר מריבות וחיכוכים בבית. ההורה בעצם מנסה להכניס את הילד לעוד תבנית- תבנית החינוך שהוא רוצה להקנות לו- בדומה למערכת החינוך. גם ההורה וגם מערכת החינוך רוצים ומצפים מהילד לציות מלא לכל מה שהם דורשים ממנו.
עוד דרך שבה ניתן לראות את הדברים היא דרך הסתכלות בגוף נפש. ברמת הגוף – התהליך שמתרחש במוחו של המטופל הוא העברה לא תקינה של הורמונים או אינפורמציה מסוימים ברצפטורים שבמוח- מה שיוצר לו קצרים נוירולוגים. ברמת הנפש – הסביבה מנסה להעביר לו אינפורמציה (תבניות) שנוגדות את הרצון החופשי שלו, מה שיוצר קצר בתקשורת בינו לבין הסביבה.


הפרעות קשב וריכוז/היפראקטיביות- הגדרה

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (באנגלית ADHD): נקראת בקיצור הפרעת קשב. היא נובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. תסמיני הליבה של הפרעת קשב הם: קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. עם זאת, לא כל התסמינים חייבים להופיע כדי לענות על הקריטריונים של אבחנת הפרעת קשב.

רקע להפרעה

הפרעות בריכוז ובקשב ADHD Attention deficit /Hyperactivity disorder   הינה הפרעה נוירופסיכיאטרית שכיחה שתחילתה בילדות והסתמנותה בדרך כלל מופיעה כבר שנים הראשונות ללימודים.

היפראקטיביות בילדים תוארה לראשונה בשנת 1902  והדיווח הראשון של מתן תכשירים מעוררים כטיפול פורסם בשנת 1937.  נוכח השכיחות  הגבוהה של  סימנים נוירולוגיים רכים ניתן לה השם “נזק מוחי מזערי” (Minimal brainBrain (Damage = MBD.  לאחר שלא נמצא פגם אנטומי ייחודי שונה השם ל Minimal Brain Dysfunction.

משנת 1980  שם התסמונת מתבסס על DSM  – מדריך להפרעות פסיכיאטריות.


ההפרעה בקרב ילדים והשפעותיה בהתבגרותם

ילדים עם ADHD סובלים מפגיעה בתפקוד בתחומים שונים – בביה”ס,  בבית ובקשר עם בני גילם. בביה”ס ההפרעה תתבטא בציונים נמוכים מהמצופה או פערים בציונים.  כמו כן פגיעה ביכולת התארגנות והלמידה,  קושי בהכנת שיעורים.  בעיות התנהגותיות יתבטאו בקשיים הן בביה”ס עם מורים וילדים והן בבית עם ההורים.

ילדים נוטים לדחות ילדים בעלי ADHD בשל תוקפנותם, טווח הריכוז הקצר, האימפולסיביות שלהם ואי הציות לחוקים.

כ-80%   מהילדים המאובחנים מראים סימנים גם בגיל ההתבגרות וכ 65% בבגרות.

סיפור משפחתי של ADHD,  בעיות פסיכוסוציאליות והפרעות נלוות של חרדה, מצב הרוח ( (mood disorder והתנהגות conduct disorder) ) מעלים את הסיכון לקיום ההפרעה גם בבגרות. התנהגות עבריינית או אישיות אנטיסוציאלית מופיעה במתבגרים או מבוגרים ב25-40% מתוך הילדים שאובחנו כ ADHD, בפרט בנים שסבלו מהפרעת התנהגות (conduct disorder).

ילדים עם ADHD נוטים יותר לשימוש בסמים ובאלכוהול בבגרותם.

מנבאים לפרוגנוזה גרועה הם הפרעה התנגדותית oppositional defiant disorder  ואגרסיביות כלפי מבוגרים, אינטליגנציה נמוכה, קשיים חברתיים וסימפטומים מתמשכים של ADHD.

יש לציין את הקבוצה של ילדים המראים בעיקר הפרעת ריכוז וקשב, ללא פעלתנות יתר-  ילדים אלה מתוארים כפסיבים, חסרי מרץ, חולמניים, ישנוניים ובעיקר היפואקטיביים. בנוסף, אין להם יכולת לשמור על קשב תקין במטלות לימודיות, במשחק וכו’. לרוב בילדים אלו ניתן יהיה למצוא גם תחלואה נלווית של חרדה, וכן קווים של מופנמות (Taylor 1995).


לקביעת תור לטיפול אצל ד”ר לוסקי נא להתקשר 1800-33-99-66
או שלחו מייל – louskycollege@gmail.com


ילדים בגיל טרום ביה”ס:

יש להבחין מילדים פעילים.  לילדים בגיל זה עם הפרעת קשב וריכוז/פעלתנות יתר יהיו תסמינים של אי שקט המתבטא למשל בריצה הלוך ושוב, התקפי זעם, התנהגות תוקפנית (מכות, לקיחת משחקים אחרים) והתנהגות חסרת פחד הגורמת לעיתים לתאונות. כמו כן קיימת לעיתים הפרעת שינה.

בעבודה של Campbell 1990 נמצא כי למחצית מהילדים שאובחנו כסובלים מפעלתנות יתר בגיל טרום ביה”ס הייתה אבחנה ברורה של ADHD בגיל 9.

מתבגרים:

חשבו שההפרעה חולפת בהתבגרות. כיום ידוע שאין הדבר כך. ברקלי טוען כי הסימנים משתנים עם הגיל וכי גם מספר הסימפטומים הנדרשים הוא נמוך מאשר בילדים, ובמבוגרים אף פחות מכך.

 Catwellמצא שב- 70% מבעלי הפרעת קשב וריכוז בילדות התסמינים נמשכים גם בבגרות. Gittekman  ו Weiss מצאו כי 31-44% מבעלי הפרעות קשב וריכוז בילדות סבלו מהתסמונת המלאה בבגרות ול  25-9% היתה תסמונת חלקית בלבד.

התסמינים במתבגרים יתבטאו בעיקר בתחושה פנימית של חוסר מנוחה ואי שקט יותר מאשר היפראקטיביות התנהגותית. בנוסף, קיימת חוסר יכולת התארגנות ולמידה ונטייה להתנהגויות מסוכנות. התסמינים הממשיכים לבגרות כוללים הפרעות קשב, בעיות ארגון, דיסטרקטביליות (השחת דעת) ואימפולסיביות יחד עם קשיים בתחום הלימודי והמקצועי. קיימת הפחתה בתסמינים, בממוצע בכ-  50% כל 5 שנים בגילאים 25-10. פעילות היתר פוחתת קודם לאימפולסיביות ובעיית הריכוז.

מבוגרים:

Murphy   ו Barkley  דווחו על שכיחות של 4.7% של ההפרעה במבוגרים עפ”י דיווחים של הנבדקים.  במבוגרים לא מוצאים שכיחות יתר בולטת בגברים. ההשערה היא כי יש נשים שסובלות מההפרעה ולא אובחנו בילדותן היות והפרעות ההתנהגות היו פחות בולטות.

יש מספר גישות אבחון ADHD במבוגרים :

DSM-IV מציין קטגוריה של ADHD ברמיסיה (נסיגה של המחלה) חלקית המתייחסת למבוגרים שבילדותם סבלו מהסינדרום המלא ובבגרות רק מחלק מהתסמינים. קיימים גם הקריטריונים של Utah המוסיפים גם סימפטומים של אי יציבות רגשית, מזג סוער, קושי לעמוד בלחץ, קשיים בקשרים בין אישיים ושכיחות גבוהה של “הפרעה דיספורית”.

בנוסף לקריטריונים הנדרשים לאבחנה,  מבוגרים אלו סבלו גם מאיפיונים של הישגים אקדמיים נמוכים למרות יכולת שכלית טובה, נוקשות עקשנית, קשיים בקשרים עם חברים, בני זוג וגורמי סמכות, היעדרויות מהעבודה ושינויים תכופים של מקום העבודה וכן סף תסכול נמוך. כמו כן, שכיחות גבוהה של הפרעות פסיכיאטריות נילוות אחרת כמו שימוש בסמים (27-46%) הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (12-27%) הפרעות חרדה (50%) וכן דיכאון ואלכוהוליזם,  לכ-  40%- לא הייתה הפרעה נלווית.

סיכום המהלך:

במהלך ההתפתחות התסמינים משתנים.  אי השקט של גיל הגן,  שמתבטא בעיקר בריצה הלוך ושוב,  הופך לקושי לשבת במקום בגיל בית הספר ולאי שקט פנימי בגיל ההתבגרות והחיים הבוגרים.

אימפולסיביות היא אחד הסימפטומים הכי קבועים בהפרעה.  אימפולסיביות היא גם תורם עיקרי לקשיים חברתיים.  הקושי להסתדר עם אחרים מתגבר במשך השנים,  ועלול להוביל לבידוד חברתי.

באופן כללי ניתן לומר שקיימת תת-השגיות בקרב הלוקים בהפרעת קשב ונדיר שההישגים ישקפו את הפוטנציאל האינטלקטואלי.

בעבר הסברה הייתה שילדים עם תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות מחלימים עם הגיל.  המחקרים הפרוספקטיביים מלמדים אותנו אחרת. קנטוול תיאר שלוש אפשרויות למהלך ולפרוגנוזה:

בקבוצה הראשונה ההפרעה מתוארת כ”עיכוב התפתחותי”.  מדובר על כ30%  מהילדים,  שאצלם בשלב כלשהו בסוף גיל ההתבגרות הסימפטומים נעלמים.

בקבוצה השניה,  שבה כ40%  מהילדים,  ההפרעה נמשכת גם בחיים הבוגרים ובנוסף קיימים קשיים רגשיים וקשיים בתפקוד החברתי.

בקבוצה השלישית ישנה החמרה בסימנים והתפתחות הפרעות נלוות כמו שימוש באלכוהול, שימוש בסמים, והפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. המנבא העיקרי להתפתחות מהלך כזה הוא קיום הפרעת התנהגות conduct sidorder)) בילדות.

במחקרים שונים נמצא שגורמי הסיכון להימשכות ההפרעה כוללים היסטוריה משפחתית של הפרעת קשב,  קשיים פסיכו-סוציאליים, ותחלואה נלווית של הפרעת חרדה, הפרעה במצב הרוח וכאמור, הפרעת התנהגות.

מחקרים שנערכו במבוגרים אפשרו אבחון רטרוספקטיבי של תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות.  נמצא שקיימים אנשים ובעיקר נשים, שלא אובחנו בילדות ולא טופלו ובכל זאת הצליחו להסתגל ולתפקד בצורה סבירה. למרות זאת נמצאו בקבוצה זו בשכיחות גבוהה הפרעות חרדה והפרעות במצב הרוח.

אפידמיולוגיה

על פי DSN-IV תפוצתה של תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות בגיל ביה”ס היא 3%-7%, מחקרים אחרים טוענים לשכיחות עד 20%.

התסמונת שכיחה הרבה יותר בבנים מאשר בבנות,  ביחס של 1:9 באוכלוסייה המופנית לטיפול,  ו-4:1 באוכלוסייה הכללית. מקור הפער הזה אולי בכך שהבנות, להן יותר הפרעה בקשב וקשיים קוגניטיביים ופחות תסמינים של אימפולסיביות אגרסיביות ובעיות התנהגות, מופנות פחות לאבחון לטיפול. חיזוק להשערה זו הנה העובדה כי במבוגרים לא מוצאים שכיחות יתר בולטת בגברים.

אבחון ההפרעה
קריטריונים לתסמונת הותוו לראשונה ב  DSM  III. ב 1980 (מדריך למחלות פסיכיאטריות המכיל את הקריטריונים לאבחנות כל המחלות הפסיכיאטריות). תחילה התמקדו בהיפראקטיביות  ובהמשך נכללו גם בעיות ריכוז ואימפולסיביות כפי שהחלוקה באה לידי ביטוי ב- DSM  III R. החלוקה הנוכחית,  ב- DSM  IV, מתארת 2 קבוצות סימפטומים המגדירות שלושה תתי סוגים של  הפרעה :

1.       בעיות ריכוז  בעיקר.

2.       פעלתנות יתר ואימפולסיביות – בעיקר.

3.       מעורב – בעיות ריכוז עם פעלתנות יתר.

בכל אחת משתי הקבוצות 9 תסמינים, כאשר את רובם ניתן לזהות כבר מגיל הילדות ובכך למנוע את התפתחות ההפרעה לגיל הבגרות (כזכור- בגיל הבגרות אין תסמינים אלא מתקיימת ההפרעה בלבד על כל קשייה).

תסמינים עפ”י  DSM  IV

א.  בעיות ריכוז וקשב (1) או פעלתנות יתר (2)

(1) פגיעה בריכוז וקשב: 6 או יותר מ 9 התסמינים הבאים של פגיעה בריכוז וקשב קיימים לפחות 6 חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לרמת ההתפתחות:

                           א.       לעיתים קרובות הילד מתקשה לשים לב לפרטים או שעושה טעויות, מחוסר תשומת לב, בלימודים, עבודה או פעילויות אחרות.

                            ב.       לעתים קרובות מתקשה להתמיד בקשב במטלות שונות או במשחק.

                            ג.        לעתים קרובות נראה שאינו מקשיב כשמדברים עמו.

                            ד.       לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות ומתקשה לסיים שיעוריו או חובותיו בעבודה (לא נובע מהתנהגות אופוזיציונלית,  או קושי בהבנת ההנחיות).

                           ה.       קושי בארגון פעילויות ומטלות.

                            ו.        נמנע לעתים קרובות,  לא אוהב או אתנגד לעשות מטלות הדורשות מאמץ מנטלי –  כמו הכנת שיעורי בית.

                            ז.        נוטה לאבד דברים הנדרשים למטלות או פעילויות כמו צעצועים, עפרונות, ספרים, מכשירים שונים.

                           ח.       מוסח בקלות ע”י גירויים חיצוניים.

                           ט.       שכחן בפעילויות יום יומיות.

(2) פעלתנות יתר – אימפולסיביות: 6 או יותר מ-9 התסמינים הבאים קיימים במשך לפחות 6 חודשים בדרגה הפוגעת בתפקוד ולא מתאימה לשלב ההתפתחותי:

                           א.       לעתים קרובות מניע ידיים ורגליים או נע בכיסא.

                            ב.       עוזב את מקומו בכתה או במקומות אחרים בהם מצופה שיישאר ישוב.

                            ג.        מרבה לרוץ או לטפס במצבים שאינם מתאימים לכך (בהתבגרות או בבגרות תתכן תחושה של חוסר מנוחה בלבד).

                            ד.       מתקשה לשחק בצורה שקטה.

                           ה.       מתנהג כאילו : “מונע ע”י מנוע”.

                            ו.        מרבה לדבר ללא הפסקה.

                            ז.        קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.

                           ח.       מתקשה לחכות לתורו.

                           ט.       מפריע או מתערב בפעילויות של אחרים כמו בשיחות או משחקים.

ב.  חלק מהתסמינים הגורמים פגיעה תפקודית היו קיימים לפני גיל 7.

ג.  פגיעה תפקודית קיימת בשני מקומות או יותר כמו ביה”ס (או עבודה) ובית.

ד.  יש עדות לפגיעה תפקודית בתחום החברתי, לימודי או תעסוקתי.

ה.  הסימפטומים לא מופיעים אך ורק כחלק ממהלך של סכיזופרניה, אוטיזם, PDD או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא מוסברים ע”י הפרעה מנטלית אחרת כמו הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה או הפרעת אישיות.

תסמינים נוספים ע”פ מחקר של ד”ר מינה גורביץ’ (רופאת ילדים ומומחית בהתפתחות הילד בגיל הרך), שנערך בשנת 2011:

המחקר שערכה ד”ר גורביץ’ מגלה כי ישנם שורה של סימנים מקדימים המנבאים, עוד בגיל הינקות, אפשרות להתפתחות של הפרעת קשב וריכוז.

הסימנים הם:

בעת הלידה – מצוקת העובר בלידה וכן הורים מבוגרים במיוחד ואח נוסף של הילוד, הסובל מהפרעת קשב וריכוז.

בגיל 3 חודשים – היקף ראש קטן יחסית לבני גילו, קשיי שינה חריגים, עיכוב בהתפתחות המוטורית.

בגיל 9 חודשים – עיכוב בהתפתחות השפתית והמוטורית, היקף ראש קטן. משמיע רק קולות ולא הברות.

בגיל 18 חודש – עיכוב נוסף בהתפתחות השפתית והמוטורית ותגובות אימפולסיביות. אומר פחות מ-5 מילים.

ד”ר גורביץ’ דיווחה כי במחקרה נבדקו 58 ילדים מטופלי טיפת חלב של מכבי שירותי בריאות בהרצליה. היא תיעדה את כל הפרטים הנ”ל לאורך תקופה. כל ה-58 אובחנו בגיל 8 כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מול הקבוצה הזאת הייתה קבוצת ביקורת דומה ללא עדות להפרעת הקשב-ריכוז. מתוך ההשוואה בין שתי הקבוצות עלו הסימנים השונים בשלבי ההתפתחות הנ”ל, החל מזמן קצר לאחר הלידה ועד גיל שנה ומחצה.

כיום אין בישראל תוכנית מניעה בנושא הזה.

תחלואה נלווית

שיעור התחלואה הנלווית בגיל ביה”ס באוכלוסייה המופנית לטיפול הוא

כ- 60%-70%. התחלואה הנלווית הנובעת באופן משני להפרעת הקשב כמו דיכאון משני לתסכולים החוזרים, לכישלון בלימודים ולדימוי העצמי הנמוך.

בילד עם תחלואה נלווית ייתכנו סימנים שונים, מהלך שונה ותגובה שונה לטיפול מאשר בילד עם תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות בלבד.

1.  תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות,  הפרעה מרדנית ומתנגדת (oppositional defiant disorder) והפרעת התנהגות (conduct disorder:

כמחצית מהילדים עם הפרעת קשב יענו על הקריטריונים של אחת מההפרעות הנ”ל. כמעט כל הילדים מתחת לגיל  12 שלוקים באחת משתי ההפרעות עונים גם על הקריטריונים של תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות. לעומת זאת, באוכלוסיית המתבגרים שכיחה יותר הפרעת התנהגות “נטו” (רק שליש יענו על קריטריונים של תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות).  המאפיינים את תת האוכלוסייה שבה קיימת גם הפרעת התנהגות הם מעמד סוציו-אקונומי נמוך, יותר סימפטומטים של היפראקטיביות, יותר לקויות קריאה, יותר קשיים בתחום הכישורים המילוליים, וכמו כן יותר התנהגות אנטי-חברתית במשפחה הקרובה. הפרוגנוזה פחות טובה כאשר מתווספת הפרעת התנהגות לתסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות.

2. תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות,  הפרעות במצב הרוח (mood disorder) והפרעות חרדה:

חוקרים שונים מתארים בין 15%-75% מהילדים עם תסמונת הליקוי בקשב המלווה בהיפראקטיביות כבעלי הפרעה במצב הרוח.

3. הפרעה דיכאונית: יש שכיחות גבוהה יותר של דיכאון,  המתוארת כקשורה לדימוי העצמי הנמוך של ילדים עם הפרעת קשב.  נמצאה שכיחות גבוהה יותר בילדים להורים עם הפרעת קשב.

4. הפרעה דו-קוטבית: קיימות עדויות לקיום תת קבוצה שבה יש סימפטומים ברורים של מניה בנוסף להסתמנות הקלינית של הפרעת קשב.

5. הפרעת חרדה: בשכיחות של כ-25%, לעומת 5-10% באוכלוסייה הכללית. כמו לגבי דיכאון, גם כאן יש תת דיווח של ההורים יחסית לדיווח הילדים, דבר שמחזק את ההנחה לגבי חוסר מודעות של ההורים לגבי ההפרעות המופנמות של ילדיהם. מדובר בעיקר על הפרעת חרדה כללית ((generalized anxiety disorder GAD. במחקרים נמצאה בברור תגובה פחות טובה לתכשירים המעוררים כאשר קיימת גם הפרעת חרדה.

6. תסמונת הליקוי בקשב במלווה היפראקטיביות ולקויות למידה:

נמצא קשר בין היפראקטיביות לבין פיגור בן שנתיים בקריאה של ילדים בגיל 11   בכ 60% מהילדים הלוקים בהפרעת קשב. במחקרים שונים מעריכים ששיעור לקויות למידה באוכלוסיית הילדים הלוקים בהפרעת קשב נע בין 20%-60%.

7. בין הלוקים בהפרעת קשב קיימת שכיחות יתר של טיקים כרוניים,  תסמונת טורט והפרעה כפייתית- טורדנית (בילדים ומתבגרים עם תסמונת טורט נמצא ב-30 עד 50% מהם תחלואה נלווית של ADHD ).

8. למרות שלא ניתן על פי ה-DSM-IV לאבחן תחלואה נלווית של ADHD בילדים עם הפרעות הפתחותיות מפושטות (PDD  Pervasive developmental disorder) , ניתן להבחין בסימפטומים של היפראקטיביות, הפרעה בריכוז, ואימפולסיביות בשכיחות לא מבוטלת בילדים אלה. בשלב זה, השאלה ביחס לנפרדות האבחנות של ADHD ו-PDD במקרים, אלה פתוחה.

9. הפרעות ראיה: מחקר ראשון מסוגו בישראל, והגדול ביותר שנעשה בעולם, בדק את הנושא ומצא כי ב- 83% מהילדים שנבדקו, התגלו הפרעות משמעותיות בראיה, המחייבות משקפים. החוקרים מצאו כי 43% מהילדים שנבדקו סבלו מקוצר ראיה של 0.5- דיופטר (יחידת מדידה של כוח התשבורת של העין) או יותר, בעיה הגורמת להם לראות מטושטש ממרחק של שני מטרים ומעלה. ב- 20% מהילדים נתגלתה בעיית רוחק ראיה של 3.5 דיופטר או יותר, וב-20% נוספים אובחנה אסטיגמציה (הידועה גם כבעיית “צילינדר”, שהיא סוג נוסף של הפרעה בתשבורת) של 1- דיופטר או גבוה יותר. אלו הסובלים מבעיה זו רואים מטושטש, הן מקרוב והן לרחוק.
עוד עלה מממצאי המחקר הישראלי כי בקרב 18% מהנבדקים, יש תופעה של עין עצלה (עיכוב בהתפתחות מערכת הראיה), בעין אחת או בשתיהן. 10% מהילדים סבלו מפזילה, ול-6% מהם לא הייתה ראיית עומק. 4% מהנבדקים לא יכלו להתמקד למרחק קרוב. (דר’ עידי מצר ודר’ תמרה ויגננסקי-יפה, 2012)

פתולוגיה

הגורם הבסיסי להפרעת קשב הוא נוירו-ביולוגי ומבוסס על שינויים קטנים במבנה המוח ובתפקודו. מערכת הקשב האנושית מופעלת על ידי רשת של תאי עצב והיא כוללת אזורים אנטומיים רבים בעלי תפקידים שונים. עם זאת, המנגנונים המוחיים הגורמים להפרעת קשב עדיין אינם ברורים עד תום. קיימים יחסי גומלין מורכבים בין האזורים השונים האחראים על יכולת הקשב במוח וזו הסיבה שאנשים הסובלים מהפרעות קשב מראים תסמינים שונים בטווח רחב. בעקבות זאת הועלתה השערה לקיומם של תתי-סוגים של הפרעת קשב בעלי רמות חומרה שונות של תסמינים דומים, אשר נגרמות מליקוי במערכות מוחיות שונות.

אף על פי שהמקור לתסמינים של ADHD הוא נוירולוגי-רפואי, עקב השלכתה על התפקוד בתחומי חיים רבים חוקרים אותם גם פסיכולוגים, חוקרי חינוך ומדענים אחרים.

מחקרי הדמיה (כגון MRI, SPECT) מראים שהליקוי של הפרעת קשב הוא באזור הפרונטו-סטריאטלי. ייתכן שאחד הגורמים להפרעת קשב הוא פגיעה כלשהי בחלק הקדמי ימני של קליפת המוח, אשר אחראי על יכולת דיכוי התגובה.

הנוירוטרנזמיטור העיקרי המעורב הוא  דופמין, וייתכן שבמידה מסוימת גם סרוטונין ונוראדרנלין. ידוע שסמים מעוררים (כמו רטלין) המגרים שחרור דופמין ונוראפינאפרין מביאים להקלה בסימפטומים של הפרעת קשב. המחקר מקשר בין מערכת הסרטונין לבין הפן האימפולסיבי של הפרעת קשב, אך עדיין לא ידוע על כך מספיק.

עדיין לא נמצאו כל הסיבות להפרעה, אך ידוע כיום שקיים הבדל נוירולוגי מובהק בין מוחות של אנשים הסובלים ממנה למוחות של אנשים בריאים‏‏. הבדל זה מתבטא בשוני במטבוליזם של חומרים שונים, בעיקר דופמין ונוראדרנלין , באזורים שונים של המוח, בעיקר באונה המצחית. ההשערה היא שהבדל זה גורם לבעיה בוויסות מרכיבים שונים: תנועה (היפר קינטיות( תגובה (אימפולסיביות) והכרה (הפרעת קשב וריכוז).

  1. מוח האדם מורכב מהרבה מאוד תאי עצב (נוירונים) המעבירים מידע ביניהם. מולקולות הנקראות “מוליכים עצביים” (נוירוטרנסמיטורים) עוברות בין התאים וכך מועבר המידע. ישנה השערה מקובלת שפעילות המוליך העצבי “דופמין” במרווח הבין-תאי  (סינפסה) שבמוחם של אנשים בעלי הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות נמוכה מזו האופיינית למוח אדם נורמאלי‏‏, בגלל הובלה תוך תאית לקויה אל הסינפסה‏‏,  משום שהקולטנים (רצפטורים) שלו פגומים‏, או כיוון שהפירוק שלו מהיר מדי. מלבד זאת, התגלה שזיהום חמור במהלך ההריון של החומר הקסכלורובנזן (Hexachlorobenzene) שידוע כמפריע לפעילות הדופמין מתאים סטטיסטית להגברת שכיחות הADHD וגורם לתסמינים דומי ADHD בחיות מעבדה‏.
    1. נפח ושטח פנים קטנים יותר של ההמיספרה הימנית ושל האונות הקדמיות‏:

                           א.       מוח האדם מחולק לשני חלקים, כל חלק כזה מכונה “חצידור” (=”חצי כדור”, ובלעז – “המיספירה”). המוח אינו סימטרי. צדו הימני גדול בדרך כלל מצדו השמאלי. בקרב הלוקים בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, צדו הימני של המוח קטן בממוצע ב-5.2% מזה של אנשים אשר לא אובחנו כלוקים בהפרעה.

                            ב.       השוני המבני באונות הקדמיות מלווה גם בשוני מובהק סטטיסטית בפעילות הדופמין שבהן. בחלקי מוח אחרים בהם נבדק שוני זה מהנורמה, טרם נתגלתה מובהקות‏‏.

  1. עוד התגלה שבמוחם של מבוגרים שסובלים מהתסמונות, המטבוליזם של הגלוקוז באזור מסוים של האונה המצחית של המוח הוא איטי יותר. המטבוליזם האיטי הזה מביא לתת פעילות באותם אזורים של המוח שקשורים לקשב ולשליטה מוטורית. שוני זה מיחד גם תהליכי הזדקנות בנשים עם  ADHD‏.
    1. חוסר איזון בסרום של המוליכים העצביים.
    2. שוני בפעילות ובגודל המוח הקטן אצל אנשים שיש להם הפרעת קשב וריכוז‏‏‏‏‏. חשיבות ממצא זה שנויה במחלוקת.

סריקת PET של חתך ממוחשב של שני מוחות שונים. משמאל – מוח של אדם ללא ADHD בעת ביצוע משימה, מימין – מוח של אדם עם ADHD בעת ביצוע אותה משימה. כחול מסמל פעילות מטבולית מועטה; אדום מסמל פעילות מטבולית רבה. במוח של אדם הסובל מ-ADHD יש פחות פעילות מוחית באזורים הקדמיים העליונים של המוח ובאזורי הגירוי הראייתי והשמיעתי.

 

גורמים להפרעה

הפרעות קשב וריכוז נחקרות רבות בשנים האחרונות, ושינויים משמעותיים חלו בהגדרתן ובהתייחסות אליהן. בעבר יוחסו התסמינים לנזק מוחי מזערי (MBD), אך היום ההפרעה אינה מיוחסת לתפקוד מוחי מסוים, אלא לשילוב גורמים מולדים וסביבתיים.

  • גורמים גנטיים: מחקרי אימוץ ומחקרי תאומים מצביעים על בסיס גנטי משמעותי, ואכן ישנה שכיחות גבוהה יותר של ההפרעה בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
  • גורמים התפתחותיים: בעיות בהריון ובלידה כמו חשיפה תוך רחמית לזיהומים (בעיקר בטרימסטר הראשון) וסיבוכי הריון ולידה נמצאו קשורים להופעת ההפרעה בהמשך החיים.
  • גורמים נוירו-ביולוגיים: מבחני הדמיה מראים על שינויים קטנים במבנה המוח בחלק מהמקרים, במיוחד באונות הקדמיות (אזור של המוח המכיל מבנים שאחראים על שליטה ברגשות ובדחפים, עיכוב התנהגות וזיכרון). השינויים יכולים להיות מולדים, או להיגרם ע”י חבלה או חשיפה לזיהומים ורעלנים. מבחינה כימית נחקרת השפעתם של נוירו-טרנסמיטורים רבים, במיוחד מתחזקת ההשערה שיש פגם בתפקוד או חסר של נוראדרנאלין ודופאמין. ההשפעה החיובית של טיפול תרופתי על התסמינים מעודדת כיוון חקירה זה.
  • גורמים פסיכו-סוציאליים: בילדים הלוקים בחסך רגשי, שסבלו הזנחה או התעללות, ניכרים לעיתים קרובות ליקויים בקשב ופעלתנות יתר (למשל ילדים שגדלו במוסדות). במקרים כאלה הסימפטומים יתמתנו או ייעלמו כשהילד יזכה לטיפול נאות. סיבה חברתית נוספת היא מידת הנוקשות והתובענות של הדרישות החברתיות- ככול שחברה מתקדמת טכנולוגית נדרשת תקופה ארוכה יותר של לימודים והכשרה. כתוצאה מכך גדל מספר הפרטים שיכולותיהם האקדמיות לא מתאימות להתקדמות בסולם הלימודי-תעסוקתי, ורבים מהם מוגדרים כעת כבעלי הפרעות קשב וריכוז. באותו אופן קודים התנהגותיים נוקשים מקשים על ההתאמה והתפקוד החברתי של חלק גדול מהאנשים (כלומר-ככול שהטווח הנורמאלי הוא צר, השוליים של “חוסר התאמה” מתרחבים). דרישות נוקשות מצד ההורים, התייחסות שלילית וריבוי עונשים נמצאו גם הם קשורים להחמרת התסמינים.
  • שמות הילדים: ממחקר חדש (14.5.12) עולה שיש קשר בין שמו של ילד לבין הסיכוי שהוא יסבול מהפרעות קשב וריכוז. המחקר, שאותו ערכו ד”ר גל שובל וד”ר איריס מנור (מומחים להפרעות קשב וריכוז ב”כללית”), בחן אם לילדים שלוקים בהפרעות קשב וריכוז יש שמות שיכולים לאפיין אותם. במחקר נבדקו 135 ילדים שגילם הממוצע היה 12.  80% מהנבדקים היו בנים, ואצל כולם אובחנה הפרעת קשב וריכוז. קבוצת הביקורת כללה 135 נבדקים בריאים. החוקרים בדקו ארבעה מאפיינים:
  1. משמעות השם (האם השם מבטא פעולה)
  2.  משמעותו בשפה העברית .
  3. מספר העיצורים בשם.
  4. שכיחות השם באוכלוסייה.

מהמחקר עלה שאכן יש מאפיינים משותפים בשמותיהם של ילדים שאובחנו אצלם הפרעת קשב וריכוז, ובעיקר אצל ילדים שאובחנה אצלם היפראקטיביות:

  1. שמות הילדים שסובלים מהפרעות קשב ביטאו יותר פעולה (כמו אסף או סער).
  2. בשמות של ילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז היו פחות עיצורים (כמו בר או גל).
  3. שמותיהם של ילדים שסבלו מהפרעות קשב היו נדירים יותר. בהקשר הזה יש לציין כי ישנה תיאוריה שלפיה שמות נדירים קשורים במידה רבה יותר להפרעות נפשיות.

ניתן להניח ששמות “פעלתנים” ניתנו לילדים שהרבו לזוז בבטן האם וביטאו אי־שקט בשלב מוקדם בחייהם. במילים אחרות: פעלתנות העוברים גרמה להוריהם לבחור שמות שמבטאים באופן לא מודע את המאפיינים של הפרעת הקשב של ילדיהם.

הסבר אפשרי נוסף מבוסס על העובדה שהפרעות קשב הן תורשתיות. ייתכן שהורי הילדים האלה (או לפחות אחד מהם) לוקים אף הם בהפרעת קשב ולכן בחרו בשמות יוצאי דופן. לאנשים שסובלים מהפרעת קשב יש נטייה לחדשנות – מה שיכול להסביר את הבחירה בשמות מקוריים. האופי התזזיתי יכול להסביר מדוע הם העדיפו שמות קצרים.

תוצאות המחקר מצביעות על האפשרות שבחירת השם לתינוק היא תהליך מורכב שיכול להיות בעל חשיבות בעיצוב עתידו. עם זאת, יש לציין שהחוקרים לא ראיינו את ההורים ולא בדקו – לשם השוואה – ילדים שסובלים מהפרעות אחרות. לכן לא ניתן לקבוע חד־משמעית מה היו השיקולים בבחירת השמות של הילדים.


לקביעת תור לטיפול אצל ד”ר לוסקי נא להתקשר 1800-33-99-66
או שלחו מייל – louskycollege@gmail.com


תהליך האבחון בשיטה הקונבנציונאלית

ההערכה והאבחון הם קליניים,  כשראיון ההורה והילד בנוסף לבדיקת הילד הם בסיס ההערכה.  לא ניתן להסתמך רק על בדיקת הילד/מתבגר היות ולעתים לא ניתן לצפות בחדר הבדיקה בהפרעות ריכוז וקשב. סימנים של ADHD יכולים שלא להופיע אם המטופל נמצא בסיטואציה חדשה או מובנית, עסוק בפעילות מהנה, נמצא בסיטואציה בה הקשר הוא של אחד לאחד או שמתוגמל על התנהגות תואמת. לעומת זאת הסימפטומים מוחמרים במצבים לא מובנים, כאשר אין מישהו המשגיח ומדריך, במצב של שעמום או במצבים הדורשים תשומת לב מלאה.

 בנוסף נבדקים תורשה משפחתית והפרעות פסיכיאטריות אחרות, ומתבצעות מספר הערכות שונות:

הערכה לגבי תפקוד לימודי

דווח ממוסד הלימודים על התנהגות, יכולת למידה וציונים.

בדיקת יכולת אינטלקטואלית ותיעוד ליקויי למידה באבחונים המתאימים.

תצפית על הילד/מתבגר במוסד הלימודים ובסיטואציות לא מובנות.

הערכה רפואית

לקיחת היסטוריה רפואית מלאה וביצוע בדיקה גופנית, בדיקת שימוש בתרופות שונות וסמים.

שלילת בעיות שמיעה וראיה.

ביצוע בדיקה האם קיימים גורמי סיכון סביבתיים או קליניים (בדיקת רמת עופרת, למשל, כשיש רקע מחשיד לכך).

בדיקת תפקודי תירואיד (בלוטת התריס) נדרשת רק אם יש סימנים קליניים להפרעה. 

מבחני השלמה

ADHD היא אבחנה קלינית, אין מבחנים בלעדיים לאבחונה.

מבחנים נוירו פסיכולוגיים שימושיים לעתים להערכת חסרים ספציפיים.

בדיקה נוירולוגית או EEG מתבצעת כאשר קיימים סימנים ממוקדים המחשידים להפרעה אפילפטית או מחלה מוחית אחרת.

קיימים מבחנים הבודקים יכולת מיקוד קשב לאורך זמן כמו   Continuous Performance Test (CPT)  שהינו מבחן ממוחשב של קשב ועוררות.

יש לציין שמבחן זה אינו אבחנתי היות והרגישות והספציפיות שלו נמוכים,  CPT משמש יותר ככלי מחקרי או ככלי מעקב אחר יעילות הטיפול.

סולמות  הערכה

כאמור אינם משמשים לאבחון אלא ככלי עזר נוסף.

  1. Child behavior Checklist (Achenbach 1978) משמש לאיתור מגוון רחב של תסמינים שמחולקים לתסמינים מוחצנים (תוקפנות, אימפולסיביות) ותסמינים מופנמים (סומטיזציה, דיכאון, חרדה).
  2. Conner Parent &Teacher Rating Scales (1969)- 48 שאלות להורים ו 28- שאלות למורים, השימוש השכיח הוא בנוסח מקוצר של עשר שאלות.
  3. CAP  – Child Attention Problems – Barkley 1988 –  גרסה מקוצרת של שאלון למורה שניתן לשימוש למעקב שבועי ליעילות טיפול, מתייחסת הן לסימפטומים של קשב והן לאימפולסיביות ופעילות יתר.
  4. Barkley Home & School Situations Questionnaire
  5. DSM-IV  ADHD Scale (DAS) שפותח על-ידי ספיבק וויצמן
  6. ADD-H: Comprehensive Teacher Rating Scale (ACTeRS)
  7. SNAP-IV שפותח ע”י Swanson.
  8. Disruptive Behavior Disorder Scale שפותח ע”י Pelham.

האבחנה נעשית לאחר שהקלינאי אסף את כל הנתונים והסיק מהם שיש הפרעת קשב וריכוז וכן בדק קיום הפרעות נלוות.

טיפול בגישה הקונבנציונאלית

ההשוואה בין הטיפולים השונים ב-ADHD בעייתית בגלל ההטרוגניות של המטופלים הסובלים מההפרעה, התחלואה הנלווית, המורכבות המשפחתית-קהילתית, וחוסר האחידות של הטיפולים השונים. התערבויות פסיכו-סוציאליות לדוגמה אינן מפורטות בהרחבה ברוב המחקרים,  ויש שוני רב ביניהן.

הגישה הטיפולית למטופל עם ADHD הנה כוללנית ורב ממדית. הסימפטומים הספציפיים המודגשים אצל המטופל, התחלואה הנלווית, הכוחות והבעייתיות השונה אצל המטופל, במשפחתו, במערך הלימודים ובקהילה – כל אלה מכוונים לדגשים הטיפוליים. היבט חיוני ביותר בתכנון הטיפול הינו שילוב וגיוס המטופל, המשפחה והמערך הרחב יותר של מוסד הלימודים והקהילה להיות שותפים לטיפול. בתכנון הטיפול הקונבנציונאלי יש להעריך את הסימפטומים של הפרעה בריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות  המצריכים התערבות תרופתית (וכן סימפטומים נלווים כגון דיכאון, חרדה, והפרעות התנהגות, שלעיתים מצריכים התערבות תרופתית); קשיים לימודיים, חברתיים, בתחום הספורט – הדורשים התייחסות ספציפית של הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפול התנהגותי- תמיכתי ועוד. הטיפול חייב לכלול התייחסות מתאימה בביה”ס תוך תאום עם הגוף המטפל.

תכנון הטיפול צריך להתייחס כמובן לצדדים הרגשיים של המטופל ומשפחתו. על הטיפול להתייחס לחוויות הכישלון, השונות, לתסכולים החוזרים, לדימוי העצמי הנמוך לעיתים במשפחה ובחברה, ולהפרעות הנלוות (חרדה, דיכאון,  הפרעות התנהגות ועוד).

מקרים קשים של ADHD מצריכים לעיתים סביבה מובנית ביותר עם גבולות ברורים בנוסף לטיפולים התרופתיים ולהתערבויות הפסיכו סוציאליות.

יש להתייחס לאמונות מקובלות לגבי ADHD ולהבהיר כי ADHD לא נעלם בגיל ההתבגרות ושהתכשירים המעוררים אינם גורמים להתמכרות ויעילותם לא נפסקת בגיל ההתבגרות.

הדרכת הורים מתבצעת להורה אחד, לזוג ההורים, או בקבוצות הורים.  מטרתה היא לעזור להורים להבין את המטופל ועם מה הוא מתמודד, ולשנות את דפוסי התנהגות של ההורה שמגבירים את קשייו של המטופל.

אחד הקשיים המשמעותיים של הטיפולים הפרמקולוגיים והפסיכו סוציאליים ב-ADHD הוא החזרה של הסימנים כשהטיפול נפסק וחוסר היכולת להכליל לסיטואציות אחרות את שנלמד בהקשר מסוים.  סולמות הערכה מסוימים יכולים לעזור בניטור השיפור במהלך למשל Conner או למשל CPT  Continuous Performance Test.

טיפול תרופתי

ההחלטה להתחיל בטיפול תרופתי מתבססת על אבחון של ADHD ועל משך קיומם של סימפטומים שהינם חמורים דיים כדי לגרום לנזק תפקודי.  הקלינאי מביא בחשבון את שבטיפול התרופתי מול הסיכון והנזק שגורמים סימפטומים לא מטופלים, והתועלת שתתקבל מטיפול תרופתי בהשוואה לטיפולים אחרים.

מתן טיפול תרופתי

צריך שיתוף פעולה של ההורים,  המטופל ולעיתים צוות ההוראה לשם התמדה בפרוטוקול טיפולי. טיפול תרופתי יכול להיכשל בשל חוסר הבנה של ההורים לגבי נחיצותו, חוסר השגחה ותשומת לב מספיקים של ההורים, אי הבנה לגבי הוראות מתן התרופה, זמני לקיחה בלתי אפשריים ודינמיקה משפחתית.

ניטור יעילות הטיפול התרופתי

יש צורך במעקב צמוד של הקלינאי להערכת יעילות התרופה והתאמת המינון תוך קבלת דיווחים מההורים ומביה”ס,  אם הסימפטומים אינם חמורים מחוץ למסגרת הלימודים, אזי במתן ריטלין יש להקפיד על הפסקת טיפול בסופי שבוע ובחופשות, כדי להקטין תופעות לוואי ולהעריך מחדש, כל שנה,  את נחיצות הטיפול התרופתי.

תכשירים מעוררים ( סטימולטים)

תכשירים מעוררים משמשים לרוב כתרופת בחירה הראשונה כ  ADHD .  התכשירים המעוררים יעילים, לפחות בטווח הקצר.

תכשירים מעוררים ובעיקר ריטלין, הם התכשירים שנחקרו אולי יותר מכל תרופה אחרת (60 שנה של ניסיון קליני ומספר גדול מאוד של עבודות מחקר),  יתרון נוסף בשימוש הוא העובדה כי תופעות הלוואי הינן לרוב קלות והפיכות, ההשפעה מושגת באופן מהיר, וניתן לרוב לנבא תגובה טובה לתכשיר כבר ממנה אחת.

רוב הילדים ההיפראקטיביים (כ- 70%) משתפרים תוך שימוש בתכשירים המעוררים.  מחקר שנערך לאחרונה  ובדק תגובה למינונים שונים של ריטלין (methylphenidate) ושל דקסטרואמפטמין מצא שעד כ- 96% מהילדים עם ADHD השתפרו מבחינה התנהגותית.

השיפור תוך קבלת תכשירים מעוררים הינו של מדדים התנהגותיים וקוגניטיביים. ילד יחשב כמגיב באופן חיובי לתכשיר אם שיווי המשקל בין שיפור הסימפטומים לבין תופעות הלוואי נוטה כמובן לראשון.  מבין התכשירים המעוררים, ריטלין נמצא בשימוש נרחב.

תכשירים בעלי פעילות ארוכת טווח יעילים יותר לשימוש באותם ילדים שסובלים מתופעת rebound קשה של הופעת סימנים מוגברת בתום 3 שעות פעילותו של הריטלין,  או לאלה שזקוקים ליותר ממנה אחת של ריטלין ומתקשים לעמוד בכך.

יש ילדים שנעזרים בתכשיר ריטלין עם שחרור מושהה (Ritalin  SR sustained release ) באותה מידה כפי שנעזרו בריטלין הסטנדרטי, ויש כאלה שעבורם התכשיר בעל השחרור המושהה הוא יעיל פחות מאשר שתי מנות של התכשיר הסטנדרטי. כיום נכנס לשימוש תכשיר ריטלין ארוך טווח בשם קונסרטה (concerta)  הפועל עד 12  שעות.

תכשיר נוסף בעל פעילות ארוכה יותר הינו הפמולין.  תכשיר זה הינו בעל הפוטנציאל להתמכרות הנמוך ביותר מבין התכשירים המעוררים.  ניתן לתת אותו לרוב פעם אחת ביום, אם כי יש מטופלים שיהיה צורך לתת אותו פעמיים ביום לקבלת השפעה טובה. מדווח על תופעות לוואי של תנועות לא רצוניות, הפרעת שינה,הפרעה בתפקודי כבד ואפילו נדיר ביותר אי ספיקה כבדית חריפה. יש צורך במעקב סדיר של תפקודי כבד בזמן לקיחת פמולין.

משך השפעה

טווח מינון  יומי

מנת כדורים

שם מסחרי

שם גנרי

3-4 שעות

 0.3-1.0מ”ג לק”ג

10 מ”ג

ריטלין

מתילפנידט

8-6 שעות

0.3-1.0 מ”ג לק”ג

20 מ”ג

ריטלין SR

מתילפנידט SR

12-6 שעות

0.5-3.0 מ”ג לק”ג

37.5 מ”ג

75 מ”ג (20 מ”ג)

סיילרט (ניטן)

פמולין

ריטלין

מתחילים במינון נמוך פעם ביום ועולים לפי צורך קליני עד להשגת תגובה קלינית טובה עם מינימום של תופעות לוואי.  מתן התרופה לאחר ארוחות מקטינה את האפקט האנורקטי שלה. לריטלין יש שולים רחבים של בטיחות. תופעות הלוואי עולות באופן ליניארי עם המינון. תופעות הלוואי השכיחות הן גרית יתר, כאבי ראש, כאבי בטן וירידה בתאבון.  תופעות אלה הן הפיכות וחולפות תוך ימים או שבועות או עם הקטנה במינון הריטלין. ירידה קלה בתאבון קיימת כמעט בכל המקרים וניתן להתגבר עליה ע”י מתן התרופה לאחר ארוחת הבוקר או הצהרים, וע”י העברת הארוחה העיקרית לערב. במקרה של תופעות לוואי קשות יותר או שאינן חולפות יתכן צורך להפסיק את התרופה.

תתכן תופעה של rebound שמתבטאת בעוררות מוגברת, פעילות יתר, שטף דיבור, עצבנות והפרעות בשינה שמופיעים עם גמר פעילות המנה האחרונה של הריטלין לאותו יום או עם הפסקה חדה של מינון גבוה של ריטלין. הטיפול בתופעה זו כולל בדרך כלל מעבר לתכשיר סטימולנטי ארוך טווח או, במקרים מסוימים, תוספת של קלונידין למשל. הריטלין יכול לגרום לשיפור או להחרפה במצב רוח נרגז. לעיתים מופיעה דיספוריה תוך שימוש בריטלין, שיכולה לחלוף עם הורדת המינון, ואם לא, עלולה להצריך החלפה לתכשיר אחר.

כמו כן תופעה נוספת העלולה להתפתח בעקבות שימוש ממושך בריטלין היא דיכאון.

השימוש בריטלין בילדים עם טיקים הינו נושא השנוי במחלוקת בגלל הדאגה מהופעת טיקים תוך שימוש בריטלין. עד 60% מהילדים עם ADHD יפתחו טיקים קלים עם התחלת מתן ריטלין, אשר יחלפו באופן ספונטני. בילד עם ADHD ועם היסטוריה אישית או משפחתית של טיקים יש להשתמש בריטלין תוך זהירות ושיקול דעת קליני. אם יופיעו טיקים תוך מתן ריטלין יש לעקוב, להוריד מינון או לעבור לתרופה אחרת. בילדים המאובחנים כסובלים מטורט או מטיקים כרונים, ואשר סובלים בנוסף מ- ADHD, ריטלין במינון נמוך ישפר לרוב סימפטומים של הפרעה בריכוז והפרעות התנהגות מבלי להחמיר באופן משמעותי את חומרת הטיקים.

לריטלין יש מעט מאוד תופעות לוואי קרדיווסקולאריות ואין עדות לכך שהוא מוריד סף לפרכוסים.

תכשירים אנטידכאוניים טריציקלים (TCAs) 

למרות שתכשירים אלה נחקרו הרבה פחות מריטלין,  נערכו מחקרים מבוקרים שהדגימו את יעילותם בטיפול בילדים ובמתבגרים עם ADHD ל TCAs שולים צרים יותר של בטיחות בשימוש מאשר לריטלין. הם נחשבים לתכשירים של הקו השני: לאלה שלא הגיבו לטיפול בריטלין או שפיתחו תופעות לוואי כגון דיכאון משמעותי או החרפה של טיקים תוך מתן ריטלין.

ל- TCAs  משד פעילות ארוך יותר מלריטלין, ואין בעיה של rebound, החסרון של השימוש בתכשירים אלה הוא הפוטנציאל לתופעות לוואי קרדיו-וסקולאריות חמורות ובעיקר בילדים לפני גיל ההתבגרות סיכון בלקיחה מקרית או מכוונת של מינון יתר, ישנוניות ותופעות לוואי כמו עצירות, עצירת שתן, יובש בפה וכו’.  תיתכן ירידה ביעילות עם הזמן.

 


לקביעת תור לטיפול אצל ד”ר לוסקי נא להתקשר 1800-33-99-66
או שלחו מייל – louskycollege@gmail.com


לדסיפרמין (דפרקסן) פחות תופעות לוואי אנטיכולינרגיות מלאימיפרמין,והינו בעל יעילות מתמשכת, המושגת באופן די מהיר, אם כי במידה פחותה מזו של הריטלין.

יש דיווחים על יעילות מסוימת של נורטילין בשיפור סימפטומים של ADHD בילדים ובמתבגרים. אין לו שימוש רחב כיום.

תוארו מקרים בהם קלומיפרמין (אנפרניל, מרוניל) היטיב עם סימפטומים של הפרעת קשב, ונראה שתכשיר זה יכול להוות קו נוסף של טיפול ב-ADHD עם תסמונת טורט והפרעה כפייתית- טורדנית.

לאחרונה מתרבים דיווחים על יעילות אפשרית בטיפול ב-ADHD של תכשירי חוסמי קליטה מחדש סלקטיבים מסוג נוראדרנלין.NRI  noradrenergic reuptake inhibitor  כגון רבוקסטין ואטומוקסטין.

חוסמי קליטה מחדש סלקטיבים מסוג סרוטונין

inhibitors –  Selective  Serotonin  Reuptake SSRIs  

אין הוכחות מספיקות על יעילות תכשירים אלה בטיפול ב-ADHD. תכשירים אלו יעילים בהפרעות חרדה ומצב הרוח המלווים לעיתים קרובות את הפרעת הקשב.

תכשירים אגוניסטים אלפא-אדרנרגים –  a  -2Adrenergic Agonists   

קלונידין דווח כיעיל בשיפור סימפטומים התנהגותיים בתת קבוצה של ילדים עם ADHD,  בעיקר אלה עם רמת עוררות גבוהה,  אימפולסיביים והיפראקטיביים.  למרות שקלונידין אינו יעיל בטיפול בהפרעה בריכוז ובקשב כשלעצמה, ניתן להשתמש בו לטיפול בסימפטומים ההתנהגותיים הנלווים של ADHD במיוחד בילדים עם טיקים או תסמונת טורט (ניתן להשתמש בו אז כתכשיר בחירה ראשון), או באלה שאינם מגיבים לריטלין. לרוב משמש הקלונידין כתוספת לטיפול בריטלין, למרות שהיו דיווחים שהטילו ספק בבטיחות השילוב הזה.

לאחרונה נכנס לשימוש בארה”ב גואנפצין לטיפול באותם ילדים עם ADHD וטיקים או תסמונת טורט אשר הטיקים מחמירים אצלם תוך שימוש בריטלין, ניתן גם לשלב עם ריטלין.

תכשירים נוירולפטים

בתכשירים אלה ניתן להשתמש רק במקרים קיצוניים של סימנים קשים שלא מגיבים לטיפול אחר. תופעות הלוואי והסיכון מגבילים את השימוש בתכשירים אלה. יתכן שיש מקום לתכשירים נוירולפטים במיוחד בילדים עם תחלואה נלווית של  conduct disorder  הפרעת טיקים, או pervasive  developmental  disorder.

התערבויות פסיכו סוציאליות

טיפול התנהגותי

בטווח הקצר, טיפול התנהגותי משפר סימפטומים התנהגותיים, כישורים חברתיים ותפקוד אקדמי, אך הוא פחות יעיל בשיפור ההפרעה בקשב ובהפחתת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.

הבעיה העיקרית בטיפול התנהגותי לילדים עם ADHD היא חוסר יכולת לשמר ולהכליל ולהרחיב את אותם שינויים שהושגו, ככלל, יעילות טיפול התנהגותי בלבד פחותה מיעילות טיפול תרופתי בלבד, ורוב המחקרים המבוקרים מדווחים על ערך מוסף מוגבל לשילוב טיפול התנהגותי ותרופתי.

טיפול קוגניטיבי

יש המוסיפים גם מרכיב של טיפול קוגניטיבי, בעיקר סביב רכישת שליטה עצמית, יכולת הסתכלות עצמית,  מציאת דרכי פתרון יעילים יותר. גם כאן תועד כשל בהכללת הנלמד לסיטואציה של למידה בכיתה, למשל.

הדרכת הורים

ההורים מקבלים יעוץ לתת לילדיהם הנחיות ברורות, לחזק אותם בעבור התנהגויות רצויות ולהתעלם מאחרות. פעמים רבות להורה עצמו יש ADHD ועליו להתמודד בעצמו עם קשייו, עם ההפרדות שעליו לעשות בין חוויותיו ותסכוליו בשל כך לבין מה שחווה הילד, ומאידך להשתמש ביכולת שלו להבין את הקשיים והתסכולים שחווה ילד עם ADHD. ההדרכה יכולה להיעשות לזוג ההורים או בקבוצת הורים לילדים עם ADHD.

טיפול משפחתי

מוצע כשהקשיים בהתמודדות עם הילד ההיפראקטיבי תורמים לחוסר תפקוד ברמה משפחתית

או מחריפים בעייתיות קיימת ומקשים על המשפחה להתמודד באופן בונה.

הפרעות קשב וריכוז ע”פ שיטת לוסקי

ע”פ שיטת לוסקי נמצא כי לכל אדם יש 32 אינטליגנציות בארבעה רבדים: רוחני, שכלי, רגשי, גופני, דרכן הוא מבין את העולם ובאמצעותן הוא יוצר מציאות.
לכל אדם יש פרופיל אינטליגנציות ייחודי- לא נמצא אדם נוסף, בעבר בהווה או בעתיד, עם פרופיל אינטליגנציות זהה, ועל כן ניתן לאבחן כל ילד בפני עצמו ולראות כיצד מורכב פרופיל האינטליגנציות שלו, מה דורש חיזוק וכיצד ניתן לפתור את הפרעת הADHD מן השורש בכל אחד ואחד מן הרבדים השונים.

שיטת לוסקי מאמינה שאנשים הסובלים מ ADHD אינם חולים בשום מחלה. החברה ובעיקר הקהילה הטיפולית, הן שנוטות לתייג את אנשי ADHD ולהצמיד להם טיפולים להפחתת התסמינים עוד מהיותם ילדים. התרופה היא הפתרון הקל והמהיר, שמאפשר לנו להשתלט על הילד/הסטודנט ההיפראקטיבי ואז  “לא יהיו הפרעות”. הקושי הגדול ביותר הוא של המורה, שצריכה להתמודד עם כיתה של כ- 40 תלמידים בממוצע ומתוכם גם תלמידים בעלי הפרעה זו. כילדים שונים/אחרים הם ילדים עם רגישות מאוד גבוהה, כמויות אנרגיה מאוד גדולות, נטייה להשתעמם בקלות, מוכשרים ויצירתיים שגורמים להם להיראות כבעלי טווח קשב קצר. ילדים אלה יתנגדו לסמכות ולא יישבו בשקט, אלא אם כן יש משהו שמעניין אותם . הדבר כמובן ישליך על המשך חייהם הבוגרים, יערער את ביטחונם העצמי ויקשה עליהם להשתלב במסגרות לימודיות גם בהיותם בגיל בוגר יותר.
לפי הגישה ההוליסטית רוחנית ובפרט שיטת לוסקי אנשים אלה נחשבים ל”ילדי העידן החדש”. ילדי העידן החדש מציגים בפנינו מערכת חדשה וחריגה של דפוסי התנהגות שלא תועדו בעבר. בחברה של היום- מערכת החינוך נתקלת בקושי מול אנשים אלו מאחר והיא בנויה בצורה תבניתית ללא התייחסות אינדיבידואלית לכל ילד/סטודנט וצרכיו בנפרד. מערכת החינוך לא מאפשרת לתלמיד לפתח את יכולות החשיבה, יצירה, דמיון, ספונטניות שטמונות בו. היא שואלת את השאלות ופתוחה לשמוע את התשובות שהיא קבעה מראש לנכונות. אפילו במקצועות הספרות והאמנות אין כבר מקום לחשיבה יצירתית אינדיבידואלית. גם אם יבוא נימוק רציונאלי הגיוני מאחורי הטענה. כפי שצוין קודם- בכיתות הלימוד היום יש בממוצע 40 תלמידים בכיתה- מה שמקשה על הביטוי האישי של כל ילד וילד, ולילדים אלו- שלהם יש צורך גדול יותר לתפוס את מקומם ולבטא את דעתם- דבר זה יוצר תסכול רב שמתבטא בהפרעות בכיתה, גם בגילאים הבוגרים.
גם בבית ההורה לא יודע איך להתמודד עם האנרגיות החדשות של הילד- שלא נכנס לתבנית החברתית שהוא רואה לנכון בשבילו. הדבר יוצר מריבות וחיכוכים בבית. ההורה בעצם מנסה להכניס את הילד לעוד תבנית- תבנית החינוך שהוא רוצה להקנות לו- בדומה למערכת החינוך. גם ההורה וגם מערכת החינוך רוצים ומצפים מהילד לציות מלא לכל מה שהם דורשים ממנו.
עוד דרך שבה ניתן לראות את הדברים היא דרך הסתכלות בגוף נפש. ברמת הגוף – התהליך שמתרחש במוחו של המטופל הוא העברה לא תקינה של הורמונים או אינפורמציה מסוימים ברצפטורים שבמוח- מה שיוצר לו קצרים נוירולוגים. ברמת הנפש – הסביבה מנסה להעביר לו אינפורמציה (תבניות) שנוגדות את הרצון החופשי שלו, מה שיוצר קצר בתקשורת בינו לבין הסביבה.

ההפרעה ברבדים השונים

פרופ’ אבשלום מזרחי בספרו “לחיות בריא” כותב: “מחלה היא פסק זמן בבריאת והיא משמשת צמרור אדום להתעורר כי משהו לקוי במסגרת חייו. המחלה היא ערעור שיווי המשקל, הפרת האיזון, שיבוש ההרמוניה וחסימה בזרימת אנרגית החיים. התמרור בא לומר: תקן את הליכותיך, עשה הכל על מנת להשיב את האיזון וההרמוניה”.

אדם חולה הוא אדם שחי בחוסר איזון או בתחושה של חוסר. אדם בריא חי באיזון או בתחושה שאינו חסר דבר ולכן שמח בחלקו. כאשר החוסר או תחושת החוסר מתמשכת- האיזון מופר, מופיעים כאבים ויסורי גוף כאות ואזעקה. זהו מסר פנימי לעצור כדי להתבונן ולתקן.

מחלה היא רצון שנוצר כתוצאה מחוסר שאינו מתממש לאורך זמן או עודף שמציף את הכלי וסודק או שובר אותו. שורשי המחלה הוא שיבוש התקשורת בין הגוף והנפש- חור גדול בנשמה שיוצר חור קטן בגוף.

מחלה תהיה אוסף של אינטליגנציות חסומות או חסימה של נתיב אחד שיוצר שינוי בצירופים הטבעיים המאפשרים פעולה תקינה ומאוזנת.

כך למשל, תופעות בעולם הרוחני וחוסר איזון בין הרצון לתת לרצון לקבל נגרמות מתחושת בדידות, אובדן דרך ותכלית חיים, פחד מנטישה, תחושת קורבן, תחושת נבגד, אשמה ובושה. המצב הזה יכול לגרום לתופעות ותקלות בעולם השכלי כגון קשיי ריכוז, דאגה, בלבול, שכחה, הערכה עצמית נמוכה, קושי וקשיחות בקבלת החלטות. מצב זה מסייע להתפתחות של תופעות ותקלות בעולם הרגשי כגון עצבות ועצבנות, מצבי רוח משתנים, דיכאונות ופחדים, כעס, תחושת חסך רגשי, רגשי אשם, תוקפנות, הסתגרות, אכילת יתר, עישון מוגזם, שתיה והלקאה עצמית, בעיות בתקשורת, האשמת אחרים, קנאה ושנאה.

כל אלה בסופו של תהליך יגרמו בעולם הפיזי למחלות ותקלות כגון: עייפות, כאבי ראש, יובש בפה, הקאות, בחילות,רעד, שלשולים, קשיים בדיבור, חריקות שיניים, אין אונות, לחץ דם, בעיות בלב, כיב קיבה, אסטמה, סרטן, סכרת, אובדן מקום העבודה, כשלון במערכות יחסים , כישלון בעסקים, מערכות יחסים הרוסות עם הסביבה, הידרדרות לפשיעה, סמים, אלכוהול ואובדן המערכת החיסונית.

 


לקביעת תור לטיפול אצל ד”ר לוסקי נא להתקשר 1800-33-99-66
או שלחו מייל – louskycollege@gmail.com


הצגת מקרה טיפולי

יותם, סטודנט לחינוך מיוחד בן 26, אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז קשה ומטופל בקונסרטה במינון גבוה. לאורך כל חייו של יותם, ועוד בטרם אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, שמע ממוריו, הוריו וסובביו משפטים כגון: “אתה לא מוצלח”, “לא תצליח בחיים אף פעם”, “אתה אפס של בנאדם”, “אתה מוגבל” וכדומה. המשפטים הללו פגעו בו עד כדי כך, שאפילו כאשר לאחרונה בזכות הטיפול בשיטת לוסקי הצליח להשתפר ולהוציא 100 כמעט בכל מבחן, תגובתו הייתה: “אני לא יודע אם לצחוק או לבכות”, והוא עדיין פחד מכישלון וסרב להאמין שהוא מסוגל להצליח.

באבחון שאלון ערכי חיים שיותם עבר אצלי אובחן חוסר חמור בביטחון עצמי וקונפליקט פנימי חזק מאוד בין האמונות שלו לבין הרצונות שלו. היות ויותם גדל במסגרת שאומרת שאין לו עתיד, לא האמין מעולם שיוכל להצליח ועל כן ויתר מראש על סיכוייו להצלחה ופעל מתוך נקודת הנחה שיכשל בכל מקרה. עם הזמן הדבר פיתח אצלו הפרעת קשב וריכוז חמורה שהתבטאה בקושי בלימודים, הפרעות בלתי מכוונות בשיעורים, וקושי בניהול חיי חברה ומשפחה תקינים.

לאור אבחון ההפרעה החל יותם ליטול תרופות לטיפול בADHD  (ריטלין, ולאחר מכן לאור תגובות שליליות- קונסרטה), אשר גרמו לו לתופעות לוואי חמורות של דיכאון משמעותי ומחשבות אובדניות, לחצים עזים, הסתגרות בחדרים, ועישון כבד.

לאחר אבחון שאלון ערכי חיים, החל יותם בתהליך שיקום הביטחון העצמי שלו דרך מספר שינויים ועוגנים שהוכנסו לשגרת חייו כגון: האזנה לשירים מחזקים שלוש פעמים ביום, הצהרות חיוביות, תהליכי גוף-נפש (חיבור הרובד הנפשי לרובד הפיזי, מתן ביטוי לרובד הנפשי דרך הרובד הפיזי, התמודדות ופתרון הבעיות ברובד הנפשי דרך טיפול ברובד הפיזי), תרגול מדיטציה לשיפור יכולת הריכוז, שינוי עמדות וערכי חיים (מורה אינו מוסמך לקבוע אם אדם יצליח או יכשל בחייו, זוהי אחריותו וכוחו הבלעדי של אותו אדם, ובחירתו החופשית בהצלחה), שיפור הדימוי העצמי ע”י צבירת חוויות מנצחות, הפעלת כח התנגדות, תרגול כח החופש, שינוי נקודת מבט על החיים מ’כישלון גורף’ ל’הזדמנויות להצלחה’, מציאת ה”למה” מאחורי הלימודים שבחר וחיזוק תחושת השליחות לשמה בחר דווקא במקצוע זה, ועוד.

התגובה לטיפולים הייתה מהירה מאוד, תוך כשבועיים נצפה שיפור חד בלימודים כאשר מציונים של ‘נכשל’ הגיע למאיות בלבד בכלל המבחנים ו-98 כציון הנמוך ביותר, שיפור במצב הרוח ואמונה מחודשת ביכולת להצליח, שיפור הדרגתי בולט נצפה ביכולת הניסוח והכתיבה- ממצב של קושי בהשלמת משפט למצב של כתיבת שתי עבודות גמר מוצלחות, וחשוב מכל- הפחתה הדרגתית במינון הקונסטרה עד כדי הפסקת השימוש בה פרט למצבי קיצון.

 

ביבליוגרפיה

  1. http://padeh.net/pediatrics/ADHD/ADHD.htm (נדלה בתאריך 14/2/13)
  2. בטיפולנט-http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%25D7%2594%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA_%25D7%25A7%25D7%25A9%25D7%2591_%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%2596/ (נדלה בתאריך 14/2/13)
  3. חדשות רמב”ם- http://www.rambam.org.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9C+%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99+2012/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8+%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%95+%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D+%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A7+%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8+%D7%91%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%A7%D7%A9%D7%91+%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96+%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA+%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%94.htm (נדלה בתאריך 14/2/13)
  4. דוקטורס אונלי- http://doctorsonly.co.il/2011/05/10006 (נדלה בתאריך 14/2/13)
  5. אתר כללית-

http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/parents/adhd/articles/name_and_adhd.htm

(נדלה בתאריך 14/2/13)

  1. אתר מכללת לוסקי- http://www.lousky.org/treatmentadhd.htm (נדלה בתאריך 17/02/2013)
  2. מבחני i32- http://www.lousky.net/tests.htm (נדלה בתאריך 17/02/2013)
  3. ספר שיטת לוסקי / ד”ר דני לוסקי- מהדורת יוני 2010 (נדלה בתאריך 18/02/2013)
  4. ויקיפדיה-

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%A9%D7%91,_%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA (נדלה בתאריך 14/2/13)

danylouskycom
danylouskycom
Dr. Dany Lousky PhD ------------------------------------------------------------------------- Dany Lousky is the creator and developer of The Lousky Method, the innovative i32 intelligence tests. He is the chairman of the Department for Complementary Health Professions, the Israeli umbrella organization for complementary medicine. Dr. Lousky has written 14 books about life, education, health and the secrets of success according to The Book of Creation. ------------------------------------- A few words from my heart to yours “Already in my childhood I was incompetent – they actually defined me as unintelligent and therefore I did not receive a scholarship to continue my studies in tenth grade. (It used to be that one had to pay for school for grades 10, 11 and 12 or to get funding from the state). I was a new immigrant from Morocco and I did not speak Hebrew. I loved to draw, to take photographs, to read and act out Moliére, to play the clarinet and saxophone, and to dance all the time. I was not interested in bible studies, Hebrew, geography, mathematics. I simply did not understand how these would help me in life, so I did not learn any of those which are these days called core subjects. I also did not receive funding, but I did get labelled incompetent. That negative label propelled me to achieve great success in all areas of my life. Ever since then I wanted to prove to myself that I am capable: I tried harder than anybody else in everything that I did, because the social measure in academia and in institutional and business frameworks, was a measure of mathematical and verbal logical abilities. For many years I wavered, living with the knowledge that I was not deserving, not wanted, did not belong, was introverted, ashamed of who I was. I suffered greatly from different anxieties, primarily stage fright. In order to overcome all of these pitfalls I had to melt myself down to the most basic raw material and find my true self deep inside. It took many years of hard work. When I found myself, everything began to go smoothly. I found myself, thanks to The Book of Creation – my great light. The Book of Creation was written according to the tradition of Abraham. The knowledge that I am learning and developing through The Book of Creation which, to some degree, also continues the work of Abraham in some way, is a great privilege. This privilege has sustained my enthusiasm and perseverance for tens of years. I have always thought to myself… “If I can, anybody can.” --------------------------------------------------------- I believe that education and life principles are at the root of the reality of our lives. The I believe I believe that teaching positive life principles is an extraordinarily powerful tool for treating health, cultivating the joy of life, having breakthroughs and success, maintaining good partnerships and love of mankind. From a young age I was already very active in a variety of educational frameworks. I began as a counselor to street youth, went on to manage a community center, then serve as the chairman of the community center’s administration, as well as chairman of two high schools, supervisor for the Ministry of Education, and head of the Lousky College for training therapists. I served as the chairman of the Department for Complementary Health Professions, the Israeli umbrella organization for complementary medicine. Over the course of twenty years of research, I developed an educational and treatment method called “the Lousky Method”, based on the wisdom of The Book of Creation. I have written 14 books inspired by The Book of Creation. The Book of Creation, attributed to our patriarch Abraham, established 3800 years ago that every person possesses 32 intelligences through which he understands life and with which he creates his own reality. The good news is that it is possible to train these types of intelligence like a muscle for the purposes of repair or modification. This means that every individual can be what he wishes to be, according to his own free will. This is my vision that motivates and gives purpose to my work. --------------------------------------------- Curriculum Vitae Dr. Lousky was born in Casablanca, Morocco, to a family of 13 children. He immigrated to Israel with the entire family during the large wave of ‘aliyah’ (or immigration) from Morocco. At age 12 he was already a counselor for youth in the Bnei Akiva movement. He served in the IDF and immediately afterwards returned to mentor youth in Tirat Carmel working with street gangs and at risk kids. He managed the community center in Tirat Carmel and later became the chairman of the community center board. Later he served as the chairman of the board of the high schools’ Education Company in Tirat Carmel in a volunteer capacity. During those same years, the Ministry of Education recruited Dr. Lousky and his talents as a leader and supervisor on behalf of their Youth Division, to treat at risk youth in development towns. Later, Dr. Lousky returned to manage the national project “Mifneh ‘97” (Turning Point ‘97) for the office of the Prime Minister, which helped to rebuild the infrastructure of the educational system. Dr. Lousky’s special character and his deep rooted love of mankind led him to dedicate himself to bringing people together and educating young people, rehabilitating families and educating at risk children. Dr. Lousky’s hunger for investigating human intelligence began when he was 10 years old in the Bnei Akira youth movement in Tirat Carmel, and used to pray in synagogue. One day, while praying, he suddenly understood that people were praying to the God within themselves. God does not actually sit in the sky and hand out money, health, love or success according to human standards. --------------------------------------------------------- The young Dany noticed that when people truly set an intention for their prayer, they receive what they request. He saw that every person sets such an intention in his own individual way, and understood that prayer and intention have clear results in reality. He saw that intention can come in many shapes and forms – he saw people singing, others dancing, some who muttered, some who wept silently. In the eyes of the God that dwells within them it did not matter if they were engineers or lawyers, rich or poor, shoemakers or carpenters. Outside of synagogue, however, a person’s place was measured by the yardstick of their profession, wealth, or ethnic origins. The young Dany grew up in a family of many children with a homemaker mother and a father who worked the printing press. Though his father was always happy with what he was, his surroundings and the system treated it with contempt. He remembers how low his father’s self-image was as a result of social disdain. Everyone aspired to be rich – an engineer or a lawyer – but not little Dany, who already understood that life offers many other possible ways to find happiness. Dany grew up faced with discrimination and prejudice regarding ethnic origin, age, sex, neighborhood, one’s father’s profession and income. A person could not actually be anything he wanted to be – people do what is expected of them. As a child Dany understood that this was not right. At a certain stage in his life, he already recognized that the root of the problem was in the society’s educational approach, according to which one can gauge human ability through one measure alone – IQ tests. With his special senses, he understood that people have more than one ability. People have multiple capabilities and multiple intelligences. This understanding constituted a dramatic turning point for him and he decided to take it upon himself to investigate the 32 human abilities as taught by The Book of Creation. The Book of Creation is the most ancient source to decree that people can be whatever they wish to be. This is the simplest expression of free will. ----------------------------------------------------------------- The life story of Dr. Lousky encompasses the life and assimilation stories of all the children of immigrants from Morocco and the diasporas to Israel with the social, educational and cultural coping and managing that accompanied their absorption and their love of life. ------------------------- Bibliography – Books written by Dr. Dany Lousky – The Nine Cosmic Powers for Success Hidden secrets of the unseen light. Children Longing for God Practical tools for changing and creating reality. -------------------- The Lousky Method Life wisdom of the 32 intelligences. 740 pages. An in-depth workbook for treatment and good health. The Twelfth Sense A story about the treasure that is greater than the philosopher’s stone and stronger than the elixir of life. Rich, Happy and Sexy Spiritual laws for the creation of abundance. The Book of Processes Arts as languages for healing and coaching. Mandatory workbook for group facilitators and teachers. – Integrative Medicine Mandatory research book for therapists, doctors and educators. Intelligence Tests i32 Diagnosis of human potential – 32 forms of intelligence. – The Secrets of Success 32 gateways to success – the complete practical guide. Lousky Medicines Natural self coaching and therapy. Non-chemical medicines, not home remedies. Kabbalistic Creation Cards Creative games, practice of the concepts, content. Lous-Yoga Yoga of numbers and letters. With God’s Help The power of the letters of God, the meaning of God. Additionally, Dr. Lousky has written many scripts for movies and series, as well as children’s books, all inspired by The Book of Creation. ---------------------------- Research 2007 – Innovative Intelligence Tests – i32 2005 – Integrative Medicine Formal Education 2006-2007 – Doctorate (PhD) in Education – Intelligence Tests. Constantine The Philosopher University in Nitra 2004-2005 – Master’s Degree (MA) – Holistic Health and the Arts. Lesley University. 1973-1976 – Bachelor’s Degree (BA) – Special Education. University of Haifa. ----------------------------------------- Following his military service, Dr. Lousky began his formal education. He completed the matriculation exams and in 1973 began his first degree in special education at the University of Haifa. He completed his Master’s degree in holistic health in 2005 at Lesley University in Boston, and in 2007 completed his doctoral thesis on the topic of intelligence exams i32 at Constantine the Philosopher University in Nitra, in Slovakia. -------------------------------- Dr. Dany Lousky’s unique contributions to society The primary themes of his contributions: The Book of Creation as a book of rules for creating reality The Book of Creation as the source of the 32 educational life principles and as a key to success The Book of Creation as a form for integrative medicine and a prescription for good health The Book of Creation to foster understanding of human personality and the i32 intelligence tests ------------------------------------ The Book of Creation as a book of rules for creating reality The Book of Creation, attributed to our forefather Abraham, opens with a dramatic declaration: “In the thirty-two wondrous paths wisdom are engraved (…) ten spheres of nothingness and twenty-two foundation letters.” Which is to say, God created the world with thirty-two rules of creation, which are also the rules with which man creates his own personal world. God’s activity, supposedly the primary matter presented in the Book of Creation, according to Prof. Yehuda Liebes, serves as the role model for human activity. Investigation of the Book of Creation accompanied Dr. Lousky’s extensive and comprehensive work over twenty years. The Book of Creation is the premise for the research and books written by Dr. Lousky. His acquaintance with the Book of Creation was timed precisely with the moment that he was prepared and ready. He first heard of the Book of Creation at one of the Kabbalah classes he would regularly attend. In the introduction to his book on the Lousky method he writes: “I was mesmerized. I read the Book of Creation hundreds of times in a row. I loved what I found – indeed, from that day forth I learned everything from it. I spent days and nights contemplating the significance and principles that I saw through reading and observing the book. I investigated the Book of Creation, from what was written in it and from what other commentators said and wrote about it.” Over the years, Dr. Lousky amassed extensive information from the lists and writings of scholars, scientists and rabbis that were uniquely touched by the Book of Creation and its interpretation. Every crumb of information that passed through his hands was checked and compared with what he saw and experienced from within what was written and the interpretations that he found there. The interpretations that Dr. Lousky found for the Book of Creation were supported by the conclusions of other scholars and rabbis. In many cases, he first saw and interpreted the writings himself and only afterwards sought support and similar interpretations by additional scholars. This approach allowed him freedom of inquiry in his unique interpretations of the Book of Creation. In this way he got to the model of the 32 intelligences, the 32 principles of life and integrative medicine. Over the years, Dr. Lousky investigated the meaning of the intelligences and the life principles for the purpose of changing reality with thousands of participants in workshops and courses in self awareness that took place all over the country. He taught in courses and lectures in Haifa, in the Krayot, Tiberias, Tzfat, Rishon Letzion, Tel Aviv, and Jerusalem. Among the workshop participants were some who sought understanding of the essence of life and the soul of man. Some of them came to learn a therapeutic profession, and there were also those professionals, doctors, nurses and medical support staff who wished to learn and to apply the principles of integrative medicine in medical centers. Dr. Lousky’s interpretation of the Book of Creation, influenced by 4 main sources: The interpretations of kabbalists, rabbis and scientific researchers of the Book of Creation. Scientific studies and research in the field of defining intelligence and models of development. Field work with thousands of participants in courses and workshops led by Dr. Lousky. Work with patients and subjects, through whom he was able to examine the differences between the different principles and to define their meanings in his distinct way. Dr. Lousky’s work to provide an orderly and structured interpretation of the Book of Creation led him to write 14 books. Each book discusses the group of intelligences (paths) according to the Book of Creation. His first book, “The Nine Cosmic Powers for Success”, deals with the world of creation according to the Book of Creation. The book discusses the ten emotional intelligences. It was written entirely in one flow. The writing began with a sketch of nine powers in the shape of a circle with the names of the nine intelligences noted according to their order within the circle, and their interpretation. The center of the circle is the tenth intelligence which symbolizes the reality that was actually created. When he finished writing his first book he felt that his life was over, until that same night, the title of the second book came to him, and only then was he reborn into his life’s destiny and purpose. Years later he wrote his sixth book: “Integrative Medicine” – a unique book of research. This book is the total opposite of the first in the way it was written. The book was written structurally and in accordance with the rules of science writing. This is also the book that presents the integrative medicine template for therapists and physicians. The book brings together, organizes and explains the rationale behind all of Dr. Lousky’s previous books. Much of the work that he did ultimately led to the creation of the therapeutic and educational method called the ‘Lousky Method’. “The Lousky Method” book (740 pages) brings together all the knowledge that he has gathered over the years. The Book of Creation as the source of the 32 educational principles of life and the key to success Dr. Dany Lousky observed, investigated, defined and formulated the 32 life principles for providing moral education as a way of life according to the 32 pathways of the Book of Creation. The 32 defined principles are 32 core values, each of which exists on four dimensions. The 32 principles constitute a tool for changing reality. Negative life principles are the source of mishaps, pains and illness. Positive life principles influence our will to live, and the quality of our health, our ability to succeed in a career, partnership and family, and even the status of our bank account. Positive life principles affect our outward appearance, our mental strength, and our vitality. In fact – health, money, success and destiny are acquired through life principle educational and training processes. When life principles change, reality also changes. The Book of Creation as a form for integrative medicine and prescription for good health Dr. Lousky appeared before attendees of the international conference for integrative medicine in Jerusalem in October of 2010 and spoke about an application model and vision for integrative medicine. His vision of health as an educational process led him to research integrative medicine. From 2003 to 2007, Dr. Lousky conducted phenomenological qualitative research on integrative medicine. During the period of research he spent a month as a guest at Global Hospital at Mount Abu in India, and saw an integrative health model in action. He visited and collaborated with a number of medical centers in Israel and visited Assaf Harofeh Medical Center, which pioneered the integration of complementary medicine. Dr. Lousky led a medical team in an quality of life project at the Herzog hospital in Jerusalem for one year, spent time in monasteries and ashrams, and learned and tried many methods of complementary medicine. He conducted qualitative research with many therapists and volunteers, studied materials from a variety of sources, interpreted them through crosschecking the findings with other scholars, rabbis, kabbalists, and monks. He wrote a book on his research principles called “Integrative Medicine”. Research Findings: Integrative medicine has five characteristics: the ladder of health, the engine of change, Lousky medicines, the assortment of therapies and the cycle of therapists. The Ladder of Health The ladder includes the 32 intelligences that create the four dimensions. Research findings show that every person has 32 intelligences and life principles that make up a unique profile, through which he understands life and by which he achieves goals and creates reality. Each intelligence includes a range of variables that create body-mind connections (organ, principle, sound, color, time, space). The 32 body organs are connected to the 32 life principles. Positive life principles will positively affect body function, just as medication or surgery will affect the approach to life. Everything is connected. The intelligences and life principles can be trained, using free will, like a muscle. Findings show that when life principles change, reality also changes. Four Dimensions As mentioned, the 32 intelligences create four dimensions. If we observe each dimension separately, we will find 12 intelligences in the physical dimension which are characterized by the need for personal security, shelter and a healthy body. In the emotional dimension there are 10 intelligences, characterized by love and its products such as: belonging, relationship, favor, warmth, words of encouragement, appreciation and more. In the dimension of the intellect are 7 intelligences that characterize career, beliefs, attitudes and values. In the spiritual dimension, the 3 intelligences characterize the capacity to give, free will, self-realization, designation, vision and purpose. The four dimensions reflect the holistic approach to seeing a complete person, his needs, desires, challenges, the tasks and responsibilities he has taken upon himself, for a full life and holistic health. The Engine of Change The never-ending struggle between the desire to give and the desire to receive shapes free will and requires observation and awareness. The desire to receive is a natural human impulse with a downward pull towards the physical dimension, with “me” at the center, while the desire to give requires effort and ascension of the ladder toward the spiritual dimension, with the “other” at the center. The transition from the desire to give to the desire to receive and the reverse, initiates change in the personality structure. If a person is always in the receiving mode, the necessary change is to give of himself. If a person is only and always giving of themselves, his medicine is to learn to receive. Going up and down the ladder of health is the engine of change. Lousky Medicines Lousky medicines are simple human activities which are intended to give or receive. The intention for each action is to turn a simple human action into a medicine. Many studies point to a high positive correlation between intentional human actions and health. One example of such a medicine is: “go to your clothes closet and gather up all the items that you have not worn in two years or more. Pass them on to another person who could use them with the intention of giving from yourself to another.” Gathering your clothes indiscriminately is like binging on food and is actually a form of desire to receive, the opposite action to the natural state. Giving instead of receiving initiates a change in educational principles. Changes in principles, like changes in personality structure, create a new reality. The Assortment of Therapies Study findings show that the method of therapy must be adapted based on its ability to treat a particular dimension. I will give several examples for each dimension. Therapies suitable to the physical dimension include: movement, acupuncture, nutrition, and of course all forms of medicines and surgeries. Therapies suitable to the emotional dimension include: psychodrama, arts, music and singing, drawing, sculpture, dance, and experiential processes. Therapies that are well-suited to the intellectual dimension include: conversation about the life principles, sharing, and guided visualization. Therapies suitable to the spiritual dimension include: meditation, prayer, visualization, destiny and purpose. Throughout treatment, we would not ask a person to do meditation in order to address his B12 deficiency, nor would we ask a patient to avoid eating cheese in order to address issues in his romantic relationship. We will choose a treatment technique based on its ability to address a particular level or dimension. We will treat a B12 deficiency through proper nutrition and we will treat a relationship with conversation or psychodrama. The Journey of The Intelligences Research findings show that every human action is a journey in the four dimensions. Each effect occurs simultaneously in each of the four dimensions. It was found that the emotional lack – love and its products is the motive of every human process. Treatment Story Explains the Model’s Findings: Doctor Amit sent me a patient for treatment that had been diagnosed with high blood pressure. The physician did not see a need to prescribe medication to reduce the patient’s blood pressure at this stage, and recommended an integrative approach. In conversation with the patient, he repeated key sentences that described his situation in each of the four dimensions – the key phrases describing the reality in the physical dimension: “I am always stressed, I have no time, I don’t even have the time to check in with myself, my whole body hurts, I am constantly binge-eating, my weight and blood pressure are sky-high.” Here are some key phrases that point to the emotional lack that is also driving the whole process: “I am very angry, I am mostly angry at God, what kind of world did he create.” Here are some key sentences that repeat themselves which present mistaken values in the intellectual dimension: “I told you, I knew that, I know I know, I always do good work, always, just ask me don’t ask other people.” Here is a sentence that presents the lack of balance in the spiritual sphere: “I want it all for myself, just for me, I am not satisfied with anything.” The treatment will be integrated- In the physical dimension it was decided to treat the binge eating with a change in nutrition, physical activity, acupuncture and training tasks to address the time-management problems. On the emotional level it was decided to address the anger and lack of self-love through psychodrama and arts. The intellectual dimension was treated with expertise, correctness and clarity through conversation regarding positive life values and guided visualization. On the spiritual level it was decided to address the constant pressure through daily meditation, changing life habits, and in some cases also conversation regarding longer term vision, purpose and designation. The integrated treatment will touch upon the root of the problem at the emotional level with the goal of stabilizing and even improving the chances of lowering blood pressure. The cycle of therapists The integrative medicine treatment is carried out in the ten structured stages of the cycle of therapists according to the Book of Creation, such that the treatment takes into consideration life principles, life cycles, habits, family, society, past, present and future, work, career, emotional needs, physical needs, meaning, self image, and treating the whole person. The process that the patient undergoes is an educational process that ultimately instigates a change in values, in order to change one’s reality. The vision of integrated medicine A patient arrives to the emergency room. After the first treatment, the patient is sent to the appropriate department for continued treatment. In the department is a medical team as well as an integrative medicine practitioner. After the initial diagnosis, the department doctor consults with the integrative medicine practitioner regarding the patient’s psycho-spiritual problems. After their conversation, the doctor decides on a course of medicine accompanied by personal conversations, nutrition, acupuncture, and a referral to a support group. After the patient’s condition is stabilized, he is referred to the integrative medicine department, where they will determine a course of integrative treatment for him including: nutrition, acupuncture, personal conversations with a Lousky therapist and participation in a study group for conscious creativity. In the department for integrative medicine there are scheduled activities such as meditation, yoga practice, and listening and support meetings for patients and their families. This is Dr. Lousky’s vision for integrative medicine – this is the integrative model that Dr. Lousky wishes to implement in medical centers all over the world.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.