טיפול בתת פעילות של בלוטת התריס בשיטת לוסקי
הטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס בשיטת לוסקי הוא מערכתי ונפשי.
הטיפול בלוסקי כולל טכניקות טיפול רבות: שיחה, שינוי תזונתי, שינוי הרגלי חיים,
טיפול סימפטומטי ובעיקר טיפול בשורש הבעיה באמצעות שינוי ערכי חיים.
המאמר כאן אינו המלצה לטיפול או אבחון. לצורך אבחון או טיפול יש להיוועץ עם רופא או מטפל מוסמך.
הטיפול בשיטת לוסקי בדרך כלל מצריך כעשרה מפגשים.
כדאי לקבוע טיפול ראשון עם ד”ר לוסקי ובמפגש הראשון יהיה ברור יותר
מהו הטיפול הדרוש וכמה מפגשים ידרשו.
בלוטת התריס היא אחת הבלוטות החשובות ביותר בגוף.
היא מפרישה 3 הורמונים חשובים-
הקלציטונין, תירוקסין ותריודוטירונין.
אם יש חוסר איזון בתפקוד הבלוטה- היפו או היפר- זה משפיע על כל התאים והאיברים בגוף: על חילוף החומרים, פוגע בעור ובשיערות, בלב וכלי הדם, במערכת הנשימה, במערכת העיכול, במערכת העצבים, במערכת השרירים והשלד, בפעילות הכיליתית ומשק המים, במערכת ייצור תאי הדם, בפוריות ובמערכת ההורמונלית.
ישנם הרבה סימפטומים שיכולים להצביע על תת פעילות- עייפות, הרגשת קור גם אם לסביבה לא קר, עלייה במשקל, דיכאון ועוד סימפטומים אשר מובאים בהמשך.
האבחון נעשה בעזרת בדיקות דם וישנם מספר סיבות שיכולות להביא למצב של תת פעילות של בלוטת התריס.
הטיפול המקובל הוא לקיחת כדורי אלטרוקסין שמכילים את ההורמון תירוקסין.
שיטת לוסקי מדברת על חיבור של גוף ונפש ב- 4 הרבדים: רוחני, שכלי, רגשי ופיזי.
כל סימפטום פיזי בגוף, כל מחלה וכל קושי מתבטא בכל ארבעת הרבדים שלנו ולכן שיטת הטיפול לפי לוסקי מתבצעת בכל הרבדים בהתייחס לחולה עצמו ולא למחלה.
בעבודה זו חקרתי את הסיבות שיכולות להביא לתת פעילות של בלוטת התריס גם לפי הרפואה הקונבנציונלית וגם כפי שאני ראיתי את תת הפעילות לפי שיטת לוסקי.
האינטליגנציות שאני מצאתי שקשורות לתת פעילות של בלוטת התריס ב- 4 הרבדים הן:
ברובד הרוחני- חוסר איזון בין הרצון לתת לרצון לקבל.
ברובד השכלי- אינטליגנציה של חיים- כ’.
ברובד הרגשי-אינטליגנציה של אחדות– 6.
ברובד הפיזי- שילוב של האינטליגנציות דיבור- ח’ ודרך- נ’.
פירוט מלא מובא בהמשך בפרק של תת פעילות ע”פ שיטת לוסקי
ובתיאור מקרה טיפולי בתת פעילות של בלוטת התריס ע”פ שיטת לוסקי.
הגדרה
בלוטת התריס (thyroid gland), הנקראת גם בלוטת המגן (מיוונית, thyreos- מגן, eidos- צורה) , וגם בלטות התירואיד והיא בלוטה השייכת למערכת האנדוקרינית (הורמונלית).
הבלוטה בצורת פרפר נמצאת בצוואר, משני צדי קנה הנשימה מתחת לגרוגרת וממש מתחת לעור. (1)
מוקד ארצי להזמנת טיפולים אצל ד”ר דני לוסקי
1800-33-99-66 (שיחת חינם מכל טלפון)
info@lousky.co.il
לבירור אפשרויות טיפול,
ניתן להתקשר ישירות עם ד”ר דני לוסקי: 054-4497799
קליניקה תל אביב: רחוב קויפמן 6, תל אביב, בית גאון, קומה 16
קליניקה ערד: תור 4 ערד
מיקום בלוטת התריס בגוף(2)
בלוטת התריס הינה איבר בעל חשיבות רבה, היא חלק ממערכת מסועפת, אשר בין מערכותיה העיקריות נמצאות ההיפותלמוס, ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח), הכליות, הכבד, האדרנלים וציטוקינים (חומרים דמויי הורמונים). פגיעה בפעילות של כל אחת ממערכות אלה עלולה להביא לפגיעה בפעילות הבלוטה. הבלוטה מתפעלת מעל 100 אנזימים תאיים האחראים על פעילויות רבות של כל התאים בגוף. היא מייצרת מספר הורמונים חשובים. הורמון אחד שמייצרת בלוטת התריס הוא הקלציטונין שתפקידו לווסת את רמת הסידן בדם. הוא מונע שחרור סידן מהעצם ובכך מפחית את רמת הסידן בדם. עליית רמת הסידן בדם מהווה גירוי להפרשת ההורמון. שני הורמונים חשובים נוספים הם- תירוקסין (T4) וטרי-יודותירונין (T3)- ייצור הורמונים אלה מפוקח ע”י ההיפותלמוס וההיפופיזה – שתי הבלוטות הממוקמות במוח. יוד הוא מרכיב חיוני של שני ההורמונים. הורמון ה-T4, נספג בכבד ושם הופך להורמון T3. הורמון ה-T3 מופרש גם כן מן הבלוטה עצמה. ה-T3 נקלט כמעט בכל מערכות הגוף. (2)
הסבר לתת פעילות
תת פעילות בלוטת התריס (היפו תירואידיזם) מראה על פעילות לא מספקת של הבלוטה. הפרשה מוגברת של הורמוני התירואיד עלולה להגביר את המטבוליזם התאי עד פי 100% מעל לנורמה, בעוד שאם לא מופרשים הורמוני הבלוטה כלל, המטבוליזם ירד ל-40%. ברוב המקרים של תת פעילות בלוטת התריס מדובר על תפקוד פחות מהאופטימלי של הבלוטה, אך היא מתבטאת בהאטה של תיפקודי התא והצטברות של פסולת מטבולית בכל מערכות הגוף. היפו-תירואידיזם נע בין נראה בקושי (סב-קליני) לחמור, עד כדי סיכון לחיים, מצב הנקרא מיקסאדמה (myxedema). (2)
רקמת התירואיד בנויה מזקיקים המלאים בקולואיד, חומר המורכב ברובו מחלבון מכיל יוד שנקרא תירוגלובולין.
תירוקסין או T4 הוא ההורמון העיקרי שמייצרת בלוטת התריס והוא אחראי על הפעילות המטבולית הבסיסית שאיבר המטרה שלו הם כל תאי הגוף. מאחר שההורמונים של בלוטת התריס מווסתים את חילוף החומרים בכל תא בגוף, מחסור בהורמונים אלו יכול להשפיע על כל פעולות הגוף כמעט.
הורמון זה נמצא בדם כשהוא קשור לחלבון המכונה גלובולין הקושר תירוקסין (TBG – Thyroxine Binding Globulin). רק התירוקסין החופשי (FT4-Free T4) נכנס לתאים וגורם לפעילות מטבולית. התירוקסין החופשי מהווה רק 0.03% מכל התירוקסין בדם, השאר קשור לגלובולין. בבדיקה הרגילה (המכונה T4) בודקים את כל כמות התירוקסין בדם, הן זו החופשית והן זו הקשורה לגלובולין. הרמה של הגלובולין משתנה בתלות במחלות שונות או נטילת תרופות שונות, והבעיה היא שכאשר רמת הגלובולין גבוהה או נמוכה לא ידע הרופא אם התשובה מייצגת רמה גבוהה או נמוכה של תירוקסין או של גלובולין. על כן, אם רוצים לדעת מה מידת ההורמון החופשי מבצעים בדיקה מיוחדת (FT4). לאחר שהתירוקסין חודר לתאים הוא הופך להיות טרי-יודותירונין (T3) לפני שהוא מפעיל את השפעתו. (2)
T3 נמצא בכמות קטנה יותר מאשר T4 אולם עוצמתו רבה יותר.
תריודוטירונין, T3הוא הורמון המופרש מבלוטת התריס ומשתתף יחד עם תירוקסין בוויסות קצב חילוף החומרים בגוף. זהו ההורמון הפעיל בגוף, ואילו תירוקסין הוא ההורמון הלא פעיל. ההורמון מופרש בכמות נמוכה יחסית מבלוטת התריס ומגיע ישירות בצורתו הפעילה לתאים. ההורמון תירוקסין המופרש מבלוטת התריס הופך לתריודוטירונין גם כן כאשר הוא נכנס לתאים.
לאחר שהתירוקסין חודר לתאים הוא הופך להיות טרי-יודותירונין (T3) לפני שהוא מפעיל את השפעתו.
גם T3 נמצא בדם כשהוא קשור לחלבון המכונה גלובולין הקושר תירוקסין (TBG – Thyroxine Binding Globulin). רק הטרי-יודותירונין החופשי (FT3 או Free T3) נכנס לתאים וגורם לפעילות מטבולית. הטרי-יודותירונין החופשי מהווה רק אחוז קטן מכל הטרי-יודותירונין בדם, השאר קשור לגלובולין. בבדיקה הרגילה (המכונה T3) בודקים את כל כמות הטרי-יודותירונין בדם, הן זו החופשית והן זו הקשורה לגלובולין. אם רוצים לדעת מה מידת ההורמון החופשי מבצעים בדיקה מיוחדת לבדיקת הטרי-יודותירונין החופשי (FT3).
ויסות פעילותה של הבלוטה נעשה תחת בקרה של הורמון אחר- TSH, שהוא הורמון המשוחרר מבלוטת יותרת המוח (בלוטה קטנה היושבת בבסיס הגולגולת) ומגרה את בלוטת התריס להפריש T4 ו- T3. כאשר רמות ה T3 בדם יורדות, ההיפותלמוס משחרר הורמון בשם TRH (thyrotropin-releasing hormone) שמאותת להיפופיזה להפריש הורמון מגרה תירואיד (thyroid-stymulating hormone) שהוא ה – TSH. ה – TSH מגרה את בלוטת התריס לשלב את היוד עם חומצת אמינו תירוזין ובכך לייצר 90% מ – T4 ו – 10% מה – T3.
ברגע ש T4 נמצא בדם, מופרש קורטיזון (הורמון סטרואידי המיוצר ביתרת הכליה, ממלא תפקיד בשמירת מאזן המלחים בגוף ומזרז את פירוק הסוכרים בתהליכי חילוף החומרים. מקור שמו של הקורטיזון במילה קורטקס שפירושה יתרת) שעוזר בהפיכת הורמון זה ל – T3, בעיקר בכליות ובכבד ואז הוא נשלח חזרה לזרם הדם. כדי להיכנס לתוך התאים, ששם פעילותו העיקרית, הוא צריך לעבור את הממברנה התאית, להתחבר עם רצפטור יעודי למטרה זו, ולהיכנס למיטוכונדריה (איבר קטן בתוך התא שם מיוצרת האנרגיה) ו/או לגרעין התא.
המחסום האחרון אותו צריכים לעבור הורמוני התריס הם הציטוקינים. הציטוקינים הינם חומרים דמויי הורמונים שמופרשים על ידי סוגי תאים שונים האחראים על תגובות חיסוניות מסוימות ומתפקדים כשליחים בתקשורת בין-תאית. יש ציטוקינים המשפיעים ישירות על ציר ההיפותלמוס – היפופיזה – תירואיד ומסוגלים לעצור את הפיכת ה – T4 ל T3. (2) דברים נוספים המסוגלים לשבש את פעילות הבלוטה הם חוסר יוד בתזונה, ואז הבלוטה לא יכולה לייצר T4. במצב כזה, הבלוטה בדרך כלל מתנפחת לצורת גויטר (סימן שכיח לתת פעילות בלוטת התריס).
שתי הבלוטות פועלות כמערכת עם היזון חוזר: כשבלוטת התריס לא מייצרת מספיק תירוקסין, בלוטת יותרת המוח מבחינה בכך ומספקת יותר TSH שמגרה את הבלוטה ומפעיל אותה, ולהיפך- כשיש עודף תירוקסין בלוטת יותרת המוח מפרישה פחות TSH.
מערכת ההיזון החוזר של הבלוטה (3)
הפגיעות המערכתיות הנגרמות עקב תת פעילות של בלוטת התריס
בלוטת המגן אמורה לפעול כל הזמן ללא עליות וירידות. מהרגע בו נוצרה בשלב העוברי ועד סוף החיים. אולם, לאורך החיים עלולות להיות הפרעות בפעילותה . (1) בין 10% ל-15% מהנשים סובלות מהפרעה בבלוטה. גברים סובלים פחות מבעיה זו (כ-2%-3%). באופן כללי יש האטה של כל המערכות וכל פעולות החיים. לא כל הפגיעות קורות בכל חולה. עצמת הפגיעה שונה מאדם לאדם ותלויה במשך הזמן לפני שהגיע לטיפול. יתכן מאד שיהיה קושי לגלות מוקדם עקב התפתחות איטית של סימני המחלה. סימפטומים להפרעות הם מגוונים ויכולים להתבטא במערכות שונות בגוף: בכל רקמות הגוף נאגרת חומצה היאלורונית הסופחת כמות רבה של מים – זו הסיבה העיקרית של עלית חולים אלה במשקל.
חילוף החומרים: ירידה בחילוף החומרים המביא לייצור אנרגיה ויצור חום. הטכניקה למדידת מצב יצור האנרגיה נקראת (BMR = Basal Metabolic Rate), ה – BMR ירוד בתת פעילות של בלוטת התריס. תהליך היצירה והפרוק החלבונים מופחת. כתוצאה מכך גם גדילת השלד וגם גדילת הרקמות השונות נפגעת. יצור הורמונים בונים כגון הורמון גדילה ואינסולין מופחתים. יעילות ספיגת הסוכר מהמעי מופחתת, סילוק הסוכר הנספג לדם אף הוא מופחת. כיוון שיש עליה בחדירות כלי הדם הקטנים “בורח” החלבון, אלבומין לחללי הגוף. קצב יצירה ופרוק השומנים מופחת. כיוון שהפרוק נפגע פחות, תהיה עליה בשומני הדם, במיוחד כולסטרול (גם LDL ו- טריגליצרידים, HDL נמוך). פגיעה בעור ובשערות:
נאגרת חומצה היאלורונית הקושרת מים ומשווה לעור מראה מעובה, מופיעות בצקות. ריבוי קרטין בעור גורם לסתימת זקיקי השערות. השערות נעשות יבשות ושבירות, השער נושר.
הלב וכלי הדם:
נפח הזרמת הדם יורד. כיוון שקצב הלב יורד וכושר התכווצות התכווצות שריר הלב פוחתת. כלי הדם הקטנים עולה, יורדת הזרימה לכלים אלה ולכן החיוורון בחולים, חימצון הרקמות יורד. בתת פעילות קשה הלב מוגדל מצטבר נוזל סביב קרום הלב. בתת פעילות קצב הלב איטי ויש הגדלת משך הגל החשמלי R-P.
מערכת הנשימה:
יכולת הנשימה מופחתת שיחלוף הגזים (חמצן, CO2 ) מוקטנים, תהיה צבירה של דו-תחמוצת הפחמן וירידת ריכוז החמצן יכול להביא לאבוד הכרה (Myxedema Coma). תתכן הצטברות נוזל בקרום הריאה.
מערכת העיכול:
ככל פעולות החיים גם תנועתיות המעי מופחתת, למרות שקצה הספיגה של חומרים רבים מופחת, עקב שהיית החומרים זמן ארוך מהרגיל במעי, הספיגה בסך הכול, עולה. אותם משקעים המצטברים בעור שוקעים גם בכל דפנות מערכת העיכול וגורמות לעיבוי דופנותיה ושינוי פעולתה. התיאבון והאכילה מופחתים ויחד עם התנועתיות המופחתת של המעי גורם לעצירות ולהתנפחות חלל המעי והצטברות גזים רבה עד כדי כך שניתן לחשוב על מצב של חסימת מעיים (Illeus), הדורש ניתוח או על פגיעה עצבית במעי. תתכן גם הצטברות נוזל בחלל הבטן (Ascites).
תת פעילות של בלוטת התריס עלולה לגרום להצטברות CARCINO EMBRIONIC ANTIGEN חומר זה הוא סמן של מחלה גידולית. קיומו יחד עם חסימת מעיים עלול להטעות כך שיתקבל הרושם שגידול בטני גורם לחסימת מעיים. הפרשת החומצה יורדת באופן משני מתפתח ניוון של רירית הקיבה. בחלק מהאנשים מתפתח חוסר ויטמין B12 יחד עם נוגדנים נגד רירית הקיבה, מביא מחשבה שלפחות בחלק מן האנשים זו מחלה של נוגדנים עצמיים.
מערכת העצבים:
התירוקסין חיוני להתפתחות המוח. חוסר תירוקסין בעובר מביא להפרעה בהתפתחות המוח. חוסר תירוקסין בשנת החיים הראשונה, מביא לפיגור שכלי על כך בהרחבת בפרק על תת פעילות מולדת של בלוטת התריס.
בתת פעילות, אין הפרעה בחימצון רקמות המוח, אולם, זרימת הדם במוח מופחתת. כולל הפעולות האינטלקטואליות- המחשבה, זמן התגובה, הדיבור מופחתים. חוסר יוזמה, רצון לישון.
בגיל מתקדם שינויים אלה יצרו את הרושם שהאדם “סנילי”. יתכנו שינויים פסיכיאטריים דיכאון, שיגעון רדיפה, אגרסיביות.
יתכנו התעלפות ממושכת וכאבי ראש מירידה בריווי החמצן. תיתכן הפרעה בשיווי משקל עקב פגיעה במח הקטן. יתכנו מוקדי ניוון.
שקיעת ח´ היאלורונית וגלוקוז-אמינו-גליקנים בעצבים שונים יכולה לגרום לפגיעות עצביות מערכתיות: חירשות, עיוורון לילה. תגובות הרפלקסים איטיות ביותר. בבדיקת רקמת המוח נראה שהוא תפוח, בצקתי מלא משקעים ריריים סביב סיבי העצב.
מערכת השרירים והשלד:
כאבים ונוקשות של השרירים, במיוחד בקור. הצטברות חומר רירי בשרירים. גם תגובות הרפלקסים וגם התכווצות השריר והרפייתו איטיים. הופעת רעד בשרירי בעת לחץ עליו (MYOCLONUS).
עצם ושלד:
בגיל הילדות קיימת הפרעה בהתפתחות העצם והתגרמותה. במבוגר יש האטה בבניית ופרוק עצם רמת הורמון בלוטת הפאראתירואיד מעט מוגברת, רמת ויטמין 1-25 D מעט מוגברת, סידן בדם יכול להיות מעט מוגבר (גם המגנזיום). האנזים פוספט בסיסי המבטא בחנית עצם יהיה נמוך.
פעילות כיליתית ומשק המים:
זרימת הדם בכליה, קצב הסינון הכיליתי יורד, ספיגת החומרים מהשתן הראשוני חזרה יורדים. יצור השתן פוחת. בנוסף לכך מתפתחת תסמונת של הפרשת יתר יחסית של הורמון אנטי-דיורטי (Inappropriate ADH) ההורמון גורם להפחתה באיבוד המים בשתן. מוסיף לאגירת המים והמשקל בתת פעילות של בלוטת התריס.
מערכת ייצור תאי הדם (Hematopoietic):
בדרך כלל האנמיה לא קשה. אם חסר ויטמין B12 יהיו תאי דם אדומים גדולים (Macrocytic Anemia) תיתכן תמונה שלמה של חוסר ויטמין B12 הכוללת חוסר בחומצת קיבה ונוגדנים נגד התאים הפריטליים של הקיבה. אם אין חוסר בויטמין B12 התאים האדומים יהיו רגילים בגודלם (Normocytic Anemia). האנמיה נובעת מהפחתה בצריכת החמצן והפחתה ביצור אריטרופויטין (ההורמון הגורם ליצור כדוריות אדומות). אין בדרך כלל פגיעה ביצור תאי דם אחרים. תתכן הפרעה במנגנון הקרישה בגלל הפחתה ביצור גורמי קרישה (פקטור 8 ו- 9) עליה בשבירות כלי דם קטנים וירידה ביכולת ההדבקות של טסיות הדם.
פוריות:
בנשים: תת פעילות של בלוטת התריס גורמת לירידה בהפרשת LH, ירידה בהפרשת פרוגסטרון.
כתוצאה תהיה יצירה של רירית הרחם ומחזור לא סדיר. תיתכן ירידה בפוריות וריבוי הפלות. יצר המין פוחת.
בגברים: ירידה ביצר המין, אין-אונות ומיעוט תאי זרע.
המערכת ההורמונלית:
בלוטת יותרת המוח (Hypophysis):
חוסר קשה של הורמון בלוטת התריס גורם לריבוי יצירת תאים המייצרים TSH. יכול להגיע לממדים של גוש החשוד כגידול. גוש זה לוחץ על יתר התאים ויכול לגרום לחוסר של הורמונים אחרים. מתן של תירוקסין גורם להיפוך התהליך.
פרולקטין:
בחוסר ראשוני של הורמון בלוטת התריס, התירוקסין, עולה ה- TRH.
ה- TRH גורם לעליית פרולקטין ו- TSH עלית רמת שניהם מקבילה. על כן כאשר מוצאים תוך ברור מסיבות שונות פרולקטין גבוה יש לוודא שהגורם אינו חוסר בתירוקסין. לעיתים כתוצאה מהפרולקטין הגבוה תהיה הפרשת חלב.
הורמון גדילה:
הפרשתו מופחתת. טיפול בתירוקסין מחזיר את הפרשתו לנורמה.
קורטיזול:
אמנם רמתו בדם תקינה, אולם עקב חילוף החומרים המופחת הפרשת תוצרי הפרוק שלו בשתן 24 שעות- מופחתת. תגובת הפרשת הקורטיזול לגירויים כמו ירידת סוכר הדם, אף היא מופחתת. (3)
סימפטומים לתת פעילות של בלוטת התריס:
• עייפות, רצון לישון וחוסר סבלנות המקשים על ביצוע התפקוד היומיומי.
• אדישות ואיבוד עניין בסביבה, בעבודה ובכל הסובב וחוסר ריכוז.
• איטיות במחשבה ובתפקוד.
• עצירות ההולכת וגוברת.
• הרגשת קור גם כאשר לכל הסביבה חם.
• נשירת שער, שבירות ציפורניים.
• קול מתעבה ונעשה צרוד.
• תווי הפנים מתעבים
• עליה במשקל למרות חוסר תיאבון ומעוט אכילה.
• עליה רמת שומני הדם וכולסטרול גבוה.
• הרגשת נמלים באצבעות, הרגשת נוקשות בגפיים ובשרירים.
• נפיחות ידיים ורגליים (לא בצקתית(
• כאבי שרירים – עלולים לטעות במצב ולחשוב על ראומטיזם.
• עור יבש קשקשי ומעובה.
• לחץ דם נמוך ודופק איטי.
• דיכאון.
• בעיות במחזור.
• אנמיה.
• ירידה ביצר המיני.
• טמפ’ גוף נמוכה.
• יכול להיות גויטר- התרבות התאים התקינים של בלוטת התריס, ועקב כך הגדלה של הבלוטה. (3) (4)
אבחון
האבחנה נעשית על ידי בדיקות מעבדה (בדיקות דם): אם בדיקת הדם מגלה רמה נמוכה של T4 יחד עם רמות נמוכות של TSH, זה מרמז שיש בעיה בבלוטת ההיפופיזה. אם רמות ה – TSH גבוה ואילו T4 נמוך, זה אומר שההיפופיזה מגיבה כראוי אך בלוטת התריס לא מגיבה כמו שצריך ל – TSH.
אם רמות ה – T3 תקינות, זה מראה על אחת משלוש אפשרויות:
1. אפשרות שקרומי התאים לא עובדים נכון וכך ה – T3 לא מצליח להיכנס לתא.
2. T3 מעט מעוות ולא מצליח להיכנס לתא או שאם הוא כן מצליח להיכנס לתא, הוא לא מצליח להתחבר לרצפטור הנכון.
3. הרצפטורים בתאים לא תקינים.
כלומר, הסיבות לתת פעילות בלוטת התריס יכולות להיות הסיבות הבאות:
1. ייצור לא תקין של .T4 או בגלל פעילות לקויה של ההיפופיזה שלא מפרישה מספיק TSH או בגלל שבלוטת התריס לא מגיבה אליו ולא מייצרת .T4
2. הפיכה לא מספקת של T4 ל – T3 ברקמות בפריפריה.
3. חוסר יכולת של T3 להיכנס לתאים בגלל בעיה בקרומי התא.
4. חוסר יכולת של T3 להיצמד לרצפטור הנכון וכך הוא נשאר לא פעיל. (2)
טיפול קונבנציונאלי בתת פעילות
הטיפול כיום מתבסס על מתן הורמון התירוקסין (T4) באמצעות נטילה יומית של התרופה הנקראת אלטרוקסין(אלטרוקסין מכיל את ההורמון הסינטטי T4 בלבד והוא אינו כולל (T3.
כמות ההורמונים הניתנת משתנה מחולה לחולה ותלויה בכמות הפעילות השיירית של הבלוטה. הכמות המדויקת מזוהה לפי פעילותו של הורמון ה-TSH.
בדרך כלל השיפור מהיר וניכר כבר בתוך שבועות ספורים. (5)
תת פעילות של בלוטת התריס לפי שיטת לוסקי
לפי שיטת לוסקי האדם והעולם מחולקים ל-4 רבדים- פיזי, רגשי, שכלי ורוחני המבטאים את השלם. הגוף הוא ביטוי של עולם הרגש. הרובד הרגשי הוא ביטוי של עולם השכל (העמדות והאמונות). הרובד השכלי הוא ביטוי של העולם הרוחני, שהוא היכולת להגדיר את הרצון לתת או לקבל ולקבוע את הכיוון באופן חופשי. הרבדים השונים מעידים על אותה התופעה בשינוי צורה. חוסר איזון יופיע כאשר אדם פועל רק בתוך רובד אחד ואינו נע בין הרבדים ואינו משלב את הצרכים השונים. . (דני לוסקי 2005)
המטפל בשיטת לוסקי מתמקד בגורם המחלה אצל המטופל ולא רק על הסימפטומים של המחלה עצמה בשילוב גישות מדעיות וקונבנציונאליות ובוחר בשיטות טיפול משולבות ל-4 הרבדים.
המטפל ישלב בתוכנית הטיפולית שיחות- פסיכותרפיה, תרופות לוסקי וכן טכניקות של הרפואה המשלימה כגון תזונה, דיקור, מדיטציה וכדומה בהתאם לצורך. (6)
תת פעילות של בלוטת התריס בארבעת הרבדים – החיבור בין הגוף לנפש.
כשהסתכלתי על 4 הסיבות שיכולות לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס, ראיתי שהן מחולקות בעצם לפי ארבעת הרבדים:
1. ייצור לא תקין של .T4
הסיבה הזו מקורה ברובד הרוחני- חוסר איזון בין הרצון לתת לרצון לקבל.
הפעילות הלקויה של ההיפופיזה שלא מפרישה מספיק TSH- זהו בעצם קלקול של הרצון לתת- חוסר רצון לתת.
שבלוטת התריס לא מגיבה לTSH ולא מייצרת- T4 זהו בעצם קלקול של הרצון לקבל- חוסר יכולת לקבל.
בנוסף לזה- יש שיבוש בכיוון הכללי- אין קבלה לצורך נתינה. ברגע שלא מיוצר ה T4 יש מחסור גם בT3 – שהרי הT4 הופך לT3 בתוך התא.
2. הפיכה לא מספקת של T4 ל – T3 ברקמות בפריפריה.
הסיבה הזו מקורה ברובד השכלי- שהיא מתבטאת אינטליגנציה של חיים- כ’.
לא מתחולל שום שינוי – הT4 לא הופך להיות T3. אין תנועה, יש קלקול שגורם לחוסר פעילות.
3. חוסר יכולת של T3 להיכנס לתאים בגלל בעיה בקרומי התא.
הסיבה הזו מקורה ברובד הרגשי- שהיא מתבטאת באינטליגנציה של אחדות – 6.
התא- וקרום התא לא מקבלים את ה- T3.
האינטליגנציה הזו מתבטאת גם בעובדה שבלוטת התריס מתפעלת מעל 100 אנזימים תאיים ,
היא חלק ממערכת מסועפת שכוללת בתוכה עוד מספר בלוטות שצריכות לעבוד ביחד בשיתוף פעולה ובהרמוניה, יחד עם מספר גדול של הורמונים ברגע שמשהו משתבש בדרך- אין אחדות.
4. חוסר יכולת של T3 להיצמד לרצפטור הנכון וכך הוא נשאר לא פעיל.
הסיבה הזו מקורה ברובד הפיזי- שמתבטאת ב-2 אינטליגנציות.
האינטליגנציה הראשונה היא דיבור- ח’. אין הבחנה של נכון ושגוי. יש קצר בתקשורת בין הT3 לבין הרצפטור שלו. כמוכן, הבלוטה נמצאת באזור צ’אקרת הגרון שאחראית על תקשורת.
האינטליגנציה השנייה היא דרך- נ’. ישנו תהליך, ישנו יעד אך יש בעיה בדרך.
כאשר הורמון הT4- נמצא בדם הוא מגיע לכליות ולכבד, שם מופרש הקורטיזון שעוזר בהפיכתו לT3. ואז הT3 נשלח בחזרה לזרם הדם כאשר היעד שלו הוא להיכנס לתוך כל התאים ולבצע את חילוף החומרים. על מנת לבצע את היעד שלו- הוא צריך לעבור דרך מוגדרת (לחדור אל תוך הממברנה התאית, להתחבר לרצפטור שלו, להיכנס למיטוכונדריה ו/או לגרעין התא ולעבור את הורמוני התריס- הציטקונין).
ממקרים של אנשים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס שאני חקרתי- גיליתי שהם סובלים גם מחרדות מדאגות, לכן הנחת היסוד שלי היא שתת פעילות של בלוטת התריס מקושרת למצב נפשי של חרדות ודאגנות יתר לעצמי ולסביבה.
תת פעילות של בלוטת התריס יכולה בעצם לשבש את כל המערכות בגוף, וכן דאגת היתר יכולה לשבש את המהלך התקין של החיים.
אין זה אומר שכל מי שסובל מתת פעילות יסבול מחרדות ולהיפך.
תיאור מקרה טיפולי
שלומית (שם בדוי) בת 35, רווקה, מתגוררת בחו”ל בשנים האחרונות ועובדת שם כמורה.
סובלת מתת פעילות של בלוטת התריס כבר כ- 5 שנים.
לאחרונה מרגישה עייפות מוגברת ומדווחת על עלייה במשקל. חוששת מהבדיקות שהיא צריכה לעשות ופוחדת שהיא תצטרך לעבור ניתוח של הבלוטה.
חולה במחלת האשימוטו- מחלה המתבטאת בהגדלה בלתי מכאיבה של בלוטת התריס, המופיעה בעיקר אצל נשים.
לוקחת אלטרוקסין לאיזון הבלוטה.
בדיקת האולטרסאונד יצאה תקינה אך התגלו תאים דלקתיים בבלוטה.
משפטי מפתח של שלומית
“יואו אני ממש מפחדת” – 1/1
“אני לא רוצה ניתוח” – 1/1
“אני דיי בלחץ” –
“אני רוצה כבר לחזור ומקווה ששום דבר לא יהרוס את זה” – 1/4
“אני מקווה שהבדיקות יצאו בסדר” – 1/1
תוצאות מבחן ערכי חיים
מתוך הגרף ניתן לראות שהאינט’ החזקות של שלומית הן:
3, ו’, ז’, 7, 8, 4.
והחלשות הן:
א’, ע’, ה’, 6, פ’, 5, 10.
שמניחים את תוצאות מבחן האינט’ אפשר לראות שיש הרבה “מפגשים כואבים” בין אינט’ חזקות לבין אינט’ חלשות יותר.
כמו כן, ישנן מספר אי התאמות.
לפי התוצאות נראה שהחופש- היכולת לבחור להיות או לא להיות בכל מקום בו אני נמצא גבוהה אך לעומת זאת הרצון החופשי- היכולת להבין שאני בוחר מה שאני רוצה נמוכה.
נראה שישנה התבוננות -7- על הדברים אך עדיין יכולת הראיה נמוכה – ה’.
יש קונפליקט של האגו- פ’- שמקשה על היכולת לשחק את החיים- ע’.
יש קושי לשחרר אמונות ישנות וליצור מציאות חדשה בחיים – 5 – ולכן יש גם קושי בקבלת המציאות – 10.
עם זאת שלומית מנסה להיות כמה שיותר אמיתית עם עצמה ולא לזייף- ז’- ובעלת משמעת שיכולה לעזור לה בתהליך – ו’.
התוכנית הטיפולית
הדרך הקלה ביותר להגיע מן הכתר למלכות היא לעבור מ- 1 דרך ז’, 4, כ’, 7, נ’, 9, ת’ עד שנגיע למלכות.
מתוך המסלול הזה בחרתי לטפל באינט’ של 4- חופש- מכיון שהיכולת הזו קיימת אצלה ודרך החיזוק שלה זה יפתח אינט’ אחרות.
אינט’ של 7- התבננות- מכיון שכדי לעשות שינוי ועבודה נצרך תהליך של התבננות והוא יכול רק לקדם את הטיפול.
באינט’ 9- חיסון מכיוון שהציון שלה במבחן ערכי החיים הייתה בין הגבוהות והיא נמצאת במקום שאין “מפגשים כואבים” בינה לבין אינט’ אחרות. כמו כן- הטיפול באינט’ הזו יכול לפתוח ולעזור לאינט’ אחרות ברגע שתתפתח היכולת למצוא את הפתרונות הנחוצים לאתגרי היום יום, למשל אינט’ 1- שבה תתפתח יכולת הוודאות באור.
אינט’ של נ- דרך- לפתח את היכולת שלה להציב לעצמה יעדים, אפילו יעדים קטנים ולעמוד בהם.
מטרת הטיפול היא לתת לשלומית כלים ולאפשר לה לחיות עם תת הפעילות בשלום ולהוריד את מינון הכדורים.
רובד רוחני–
טיפול בהילינג
תרופות לוסקי-
1. חופש- ספרי עד 10 לפני כל פעולה. היי בהשפעה במקום בתגובה. במשך 40 יום.
2. התבננות- בחרי שעה אחת של שקט בסוף היום (בלי מוזיקה). במשך שבוע.
3. חיסון- לחקור על נושא שמעניין אותך בכל אמצעי שקיים ברשותך (ספרים, אינטרנט…) לפחות מ-3 מקורות שונים. כל שבוע נושא אחר במשך חודשיים.
4. דרך- ערכי רשימת יעדים ומטרות לשבוע הקרוב, כל מטרה שעולה על דעתך, הדביקי על דלת המקרר או החדר. בסוף השבוע ראי מה הושג ומה לא ומה את רוצה לקחת איתך לשבוע שאחרי. עשי זאת במשך חודשיים.
רובד שיכלי-
פסיכותרפיה
דמיון מודרך- לדמיין את בלוטת התריס עובדת כמו שצריך. את ההורמונים מתחלפים ועוברים את התהליכים באופן תקין ומגיעים ליעד שלהם.
רובד רגשי-
פסיכודרמה- לדבר עם הבלוטה ולראות למה היא לא עובדת כמו שצריך.
אמנויות- ליצור לעצמך “מפת מטמון” (לקחת בריסטול גדול, לגזור ולהדביק מתוך תמונות ומגזינים איך יראו החיים שלך בעוד 9 שנים, ב- 4 תחומי החיים: אהבה, כסף, קרירה, ובריאות).
רובד פיזי-
פרחי באך-
אור- אגרימוני- מתייחס לפוטנציאל של התדר. אופטימי, רואה את חצי הכוס המלאה, עליז וחברותי. חוש הומור ללא העמדת פנים, יכול לצחוק מהצרות של עצמו, אדם המתייחס בקלות יחסית לכאב או מחלה, אוהב שלום. משכין שלום, נותן הרגשת בטחון למי שנמצא בסביבתו.
חופש- שרי פלאם- בכל מצב יכולים לשמור על שפיות דעתם גם במצבים הכי קשים. יכולת להיות רגועים ומאוזנים, יש בהם ספונטניות.
התבוננות- צ’אסנט באד- נטרלי, אמיתי, כנה, חי בהווה, מכיר בניסיון של העבר שלו, מכיר בטעויות ובשגיאות שעשה. צובר ידע מכל התנסות של אחרים, בעל יכולת לבקר את השגיאות של עצמו ולתת לעצמו ביקורת. משתמש בניסיונו כדי להתפתח הלאה, לומד מהעבר בכדי לא להיתקע בעתיד.
חיסון- סרטו- אדם שבטוח בעצמו, מודע לקול הפנימי, יודע להבחין בין עיקר לטפל בין נכון ולא נכון, מחובר לאינטואיציה, בעל כושר למידה וידע. בעל מחשבה, בוטח בשיקול דעתו, יש לו כושר החלטה מהירה ונכונה, יכולת לאסוף ידע, מחשבה מאורגנת ולא משנה את דעתו לעיתים תכופות מידי ואינו נתון להשפעות. משתמש בחוכמתו לייעץ לאחרים.
דרך- ווילד אוט- אחד שיודע מה הוא רוצה בחיים שלו ומנצל את כישרונותיו.
גילוי- פיין- מכיר בשגיאותיו ולא דש בהם מדי. אחד שמבין שבעצם אם אני טועה זה בסדר.
תזונה-
רצוי להרבות באכילת אצות ים (קלפ, נורי, דולסה, קומבו וואמי) גם דגים ומזונות ים טובים לדיו.
חומצות שומניות חיוניות המצויות בזרעי פישתה, באגוזי מלך ובדגים חשובות לפתפקוד בלוטת התריס.
כדי לספק לגוף מספר מינרלים שנצרכים במצב של תת פעילות של בלוטת התריס כמו אבץ, שלניום ונחושת וכן חומצה אמינית טירוזין רצוי לשלב בארוחות גם גרעיני דלעת, שעועית יבשה, שקידם, מוצרי סויה ודגים.
חילוף חומרים איטי מעיד בד”כ על איטיות של תהליכי עיכול. ניתן לזרז את פעילות המעיים ע”י אכילת כמות גדולה של סיבים תזונתיים המצויים בדגים מלאים, קטניות, פירות וירקות.
להרבות בשתייה. כוס מים נקיים אחת לשעתיים- לא מי ברז המכילים פלואור וכלור המעכבים את יכולת הגוף לספוג יוד.
ירקות הנקראים גויטרוגניים (כרוב, ברוקולי, כרובית, כרוב סיני, פולי סויה, וכרוב ניצנים) עלולים לדכא את פעילות בלוטת התריס. כאשר מבשלים ירקות אלה מנטרליפ את התרכובת הנ”ל וכך ניתן לאכול מהם ללא חשש. (7)
דיקור-
אור- LU10 – יד ימין
חופש- TW1 – יד ימין
התבוננות- LI1 – יד שמאל
חיסון- TW1 – יד שמאל
גילוי- SI1 – יד שמאל
מסע חויה-
פעם בחודש לחוות תהליך לחידוד אחת האינט’ הנבחרות.
ביבליוגרפיה
1. נדלה מתוך אתר “ויקיפדיה” בתאריך 15/05/08
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%98 %D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1
2. נדלה מתוך אתר “קירה לוי, R.Na נטורופתית מוסמכת” בתאריך 15/05/08 http://www.kira.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=207724&seaW ordPage=%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1
3. נדלה מתוך אתר “דפי בריאות- מדריך לשירותי רפואה” בתאריך 15/05/08. http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=3494
4. נדלה מתוך אתר “טבע הריפוי- אתר הנטורופתיה הישראלי”.
http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=3494
5. נדלה מתוך אתר “kidspedia – רפואת ילדים (יוסי רימר)”. http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=126
6. מתוך “ספר שיטת לוסקי” ד”ר לוסקי דני מהדורה שלישית 2006.
7. מתוך “האינציקלופדיה החדשה לריפוי טיבעי”
ד”ר באלך ג’ימס ((M.D. וד”ר סטנגלד מארק (.N.D) הוצאת פוקוס 2006