נקודה למחלה..למחשבה / עמי גרינגרס

מי לא מכיר או חווה את התסריט הבא ?

לחץ, לחץ, לחץ …. עומס, עומס, עומס, לפני עסקה גדולה, לפני פרויקט שאתה אמור להציג, לפני בחינה, ימים ולילות של עבודה מטורפת, שעות של מאמץ מרוכז , גופני ומנטאלי . אי שם בקצה , אתה מרגיש שזה מגיע , לאט לאט אתה גם יודע שזה יקרה , אבל אתה ממשיך, משימות, יעדים , ביצוע  ועוד ביצוע עד גמר המטלה . ואז…..אתה נהייה חולה , יותר נכון רק חיכית לזה שזה יבוא . מכירים ?

ע”פ שיטת לוסקי ( ” תשעה כוחות קוסמיים להצלחה ” ) מחלות נובעות מחוסר איזון . הן מגיעות כדי שאנו כבני אדם נוכל ללמוד מהן משהו על הדרך בה פעלנו . ע”פ התסריט הנ”ל הגוף בא לאותת לנו שאין אנו, כבני אדם, אמורים לפעול על קצה גבול היכולת שלנו לאורך זמן . הגוף מאותת לנו שעברנו את הגבול ומכניס אותנו למצב של מחלה. הגוף מכריח אותנו להתבונן בעצמנו . ישנם מקרים בהם אני חווה את אותו התסריט רק בדרך מעט שונה.( אולי גם אתם מכירים אותו כמוני )  אני נמצא במצב של לחץ ועומס לקראת פרויקט מסוים, הגוף שלי מתחיל לאותת לי בכל מיני סימנים של עייפות , שיעול , צינון וכו’ ..ואז נוצר מעיין מאבק פנימי…. אני לא מרשה לגוף שלי לחלות עד לסיום הפרויקט . בסוף הפרויקט אני מוצא את עצמי במקום שבו ידעתי שאהיה…במיטה עם חום גבוה. הגוף תמיד , תמיד גובה את המחיר על ההתנהגות שלי כלפיו בתוספת ריבית כמובן . מכירים?

ע”פ שיטת לוסקי , מניעת מחלות  מגיעה ממקום של מודעות . ” ריפוי באמצעות מודעות הוא הרפואה השלמה והוא הריפוי שינצח את המחלה ואת המוות “ ( מתוך הספר “תשעה כוחות קוסמיים להצלחה ” ע”מ 95 ).יש מידה רבה של צדק בציטוט הנ”ל ואני אומר זאת מתוך חיי האישיים ומתוך ליווי יומיומי של 6.5 שנים  של ההורים של אשתי , שניהם חלו במחלת הסרטן במרווחי זמן לא גדולים אחד מהשני. האמא שחלתה קודם , התמודדה עם גוש סרטני בלסת הימנית ועברה מספר לא קטן של ניתוחים על מנת להסירו . התמודדה עם הקרנות וכימותרפיה באופן מופתי וראוי להערצה . יש באישה הזו כוח , רצון לחיות , עוד יום ועוד יום, לצאת לטייל , לבשל לכולם, לצחוק , לקנות לכולם בגדים, להיות בשליטה , בשליטה על חייה. התוצאה הייתה שהיא שלטה במוות, אמרה לו שזה לא מתאים לה ללכת כרגע לעולם הבא .והוא לא הגיע אליה . כשנה לאחר שהיא הבריאה לגמרי אביה של אשתי חלה באותו הסרטן , ממש באותו הסוג . הניתוח היה אותו ניתוח , הפרופסורים היו אותם פרופסורים , ההקרנות והכימותרפיה היו בדיוק אותו הדבר . אביה של אשתי נפטר . נפטר מהר יחסית . כחצי שנה מהיום שבו נודע לו שהוא חלה בסרטן , שם הוא גזר את מותו . האירוני הכל העניין הוא שאנו ידענו זאת מראש . עוד בימי מחלתה של האמא , אמרנו אשתי ואני אחד לשני כי אם אבא שלה היה חולה , הוא לא היה עובר את זה. צחק הגורל , אביה חלה והוא באמת לא עבר את המחלה . נשאלת השאלה איך? איך כאשר שני בני אדם חולים באותה המחלה כל אחד מהם יוצא ממנה אחרת. את התשובה ניתן היה לראות במציאות . האב היה אצלנו בבית מרגע הידיעה כי הוא חולה בסרטן. ניתן היה לראות כי מצב רוחו ירוד מאוד, וכי אין לו את הכוחות להילחם במחלה ברמה המנטאלית, כאדם מאמין הוא התייחס לרוע הגזירה מבורא עולם כהשלמה ולכן מותו הפיסי היה מהיר יחסית. הוא סבל , ייסורים כמו שרק מי שחווה ניתוחים, הקרנות וכימותרפיה יכול לחוות , אך הוא חווה אותם לתקופה מאוד קצרה . לאימא הייתה התנהלות שונה לגמרי, לאחר כל טיפול , כל ניתוח, היא נעמדה על שתי רגליה והמשיכה לתפקד כאילו היא אדם רגיל. יוצאת מהקרנה באיכילוב , היישר לתוך הסופר פארם בקניון ממול על מנת לקנות לעצמה בושם חדש . סיימה טיפול כימותרפי והינה היא כבר בחנות בגדים קונה לנכדים . היום היא נקייה מסרטן, מתפקדת כמו שרק הסבתות הכי טובות יכולות לתפקד.

אני הולך כאן לסכם את המאמר בנקודה למחשבה ששווה לעצור ולהעמיק בה מעט. על פניו נראה כי האב שהיה במודעות למצבו , קיבל את הגזירה וכך גם הלך לעולמו. האמא לעומת זאת הייתה בחוסר מודעות כלפי עצמה וכלפי מצבה והמשיכה בתפקוד רגיל והנה היא בחיים. מוזר לא?

אני חושב שההסבר נמצא במודעות עצמה. אסביר.

המודעות מורכבת ממספר רבדים. אתה כאדם בוחר למה אתה מודע ולמה אתה רוצה להיות מודע.

האב קיבל על עצמו רובד אחד – אני חולה סרטן = אני הולך למות.

האם קיבלה על עצמה את הרובד היותר נסתר של המודעות , כזה שבא ללמד אותה על עצמה, על הכוחות שטמונים בה , האם בחרה מתוך המודעות של עצמה על איזה רובד היא רוצה להסתכל ובכך גרמה לרבדים אחרים במודעות לא להשפיע עליה ולא לגרום לה למצב שבו יש בכלל אפשרות אחרת. היא גרמה לרבדים האחרים להיעלם מתוך כך התעצמו כוח החיים והכוחות של עצמה.

המאמר הנ”ל בא לחדד את כוח הריפוי העצמי.( ע”פ שיטת לוסקי )  את היכולת שלנו להיות במודעות כלפי הגוף שלנו ואיך המודעות יכולה למנוע ולהתמודד עם מחלות .