­­להיות אנשים טובים יותר במשחק החיים/ לילה סעד

כולנו שחקנים במשחק החיים. אנחנו יכולים לבחור באם להיות בבמה זו או אחרת, במרכז הבמה או מאחורי הקלעים, באור הזרקורים או בחלקים האפלים, בתפקיד מרכזי או שולי, עם מסיכה או בלי, והעיקר שאנחנו יכולים לבחור אם ליהנות מהמשחק או לא. אנחנו יכולים לעלות לבמה ולקרוא טקסט מוכן, לשחק בדיוק אך שהכתיבו לנו, והמשחק שלנו יהיה מושלם. וחלק מהקהל ימחא לנו כפיים כי עמדנו בצפיות שלו, וחלק לא. אבל אנחנו לא נהנה מזה, ואולי כן, אם אנחנו מאמינים שזה היעוד שלנו. ואנחנו יכולים לשחק בדרך שלנו, להגיד לעצמנו שזה רק משחק, שאפשר לשכוח מהקהל לכמה זמן, אפשר לעשות טעויות, ואפשר להביא מעצמנו לתוך התפקיד. וגם כאן חלק מהקהל ימחא לנו כפיים כי עלינו על הצפיות שלו, וחלק לא. אנחנו יכולים להתמקד בחלק המרוצה ולהחמיא לעצמנו, ואנחנו יכולים להתמקד בחלק הזועף ולהרגיש רע עם עצמנו. אנחנו יכולים ללכת אחורה ולהתענג על הרגעים היפים שהיו לנו, אבל גם לראות את הטעויות והנפילות שהיו לנו, ולשמוח על כך שיכולנו להתרומם, ושיש לנו הזדמנות לתקן, כי אנחנו עדיין במשחק. ואנחנו יכולים לזכור רק את הרגעים השחורים, ולחפש לנו פינה חשוכה ולהתכרבל בתוכה בתקווה שנהיה בלתי נראים. אבל אנחנו בסופו של דבר נגלה בעצמנו או שיגלו לנו שזה בלתי אפשרי, כי המשחק ממשיך. כשאני מנסה להעריך את כושר המשחק שלי, אני רואה שלרב אני משתדלת לא להיות במרכז הבמה, אבל לפעמים אני שם בעל כורחי. לרב אני חורגת מהטקסט ומשחקת בדרכי, ולא כפי שציפו ממני. אבל לפעמים התגובה הזועפת בשורות הראשונות של הקהל, מפחידה אותי ומחזירה אותי לטקסט המקורי, אבל רק לכמה זמן, כי אני לא נהנית מזה וגם גיליתי שחלק מהקהל מעריך אותי. כשסיימתי תיכון ציפו ממני לשחק את תפקיד הבחורה שמתחתנת לאחד הבחורים שמשדכים לה, חיה בצילו, מביאה כמה ילדים ועוסקת בגידולם. ואני בחרתי לשחק את תפקיד הבחורה שהולכת ללמוד עובדת וחיה באופן עצמאי, שמתחתנת רק עם הגבר שמתאהבת בו, ומביאה ילדים רק מתוך אהבה, ומגדלת אותם באהבה. כשאני מסתכלת אחורה אני רואה את הרגעים הקשים אבל אני רואה את הטוב שיצא מהקושי, חוסר התמיכה והניכור של אבא שלי גרם לי ולאחים שלי להתלכד, לדאוג ולתמוך אחד בשני, הפכנו להיות החברים הכי טובים אחד לשני, שמקבלים וסולחים אחד לשני. הקושי אילץ אותנו להתאמץ ולחפש חיים יותר טובים, ולהיות אנשים יותר טובים. הקושי הפך אותי למי שאני אדם שמסתכל על הטעויות הרבות שהוא עשה בסלחנות, כי בסופו של דבר אנחנו כולנו תוצר של טעות, הרי הטקסט המקורי של אלוהים היה שאדם וחוה יחיו לנצח בגן עדן, אבל הם התמרדו, ובזכות הסלחנות של אלוהים הגיעו לכדור הארץ. המרדנות והטעות הקטנה של שני אנשים, יצרה עולם שלם.

 [raw_html_snippet id=”טופס הרשמה לטיפול זוגי רחב”]

טיפול בחרדות, טיפול זוגי