נתינה, כהגדרתה במילון היא “העברת דבר מה לאדם או גורם אחר ללא רצון לקבל תמורה”.
מהטמה גנדי אמר פעם שהדרך הטובה ביותר למצוא את עצמך, היא לאבד את עצמך בשירותם של אנשים אחרים. גנדי היה איש חכם, שהבין היטב את מעלת הנתינה לאחרים וגם את השפעתה על חיינו.
ישנם עשרות מחקרים מדעיים מתחומי הנפש והפסיכולוגיה החיובית המראים בבירור כיצד נתינה (ולאו דווקא קבלה) גורמת לנו להרגיש טוב יותר, משפרת את בריאותנו הפיזית והנפשית, מורידה לחצים ומתחים ומשפרת את איכות חיינו. במאמר זה אתן דוגמאות לאותם מחקרים ואסביר כיצד נתינה יכולה להשפיע עלינו ולשפר את חיינו לרמה הבאה.
רשימת מחקרים:
כל המחקרים הללו נעשו ע”י פרופסורים, דוקטורים, חוקרים ואנשים חכמים אחרים, ובכולם נבדקו גם אנשים שקיבלו עזרה מאחרים. למרבה הפלא, נמצא כי קבלת עזרה לא הפיקה תוצאות דומות מאלו שנתנו מעצמם לאחרים.
בשורה התחתונה, כל החוקרים הללו (ועוד רבים וטובים) מצביעים על כך שנתינה לאחר יכולה לשפר את הבריאות שלנו ולהאריך באופן משמעותי את תוחלת החיים. ועם נתונים כאלו, מה הפלא שנתינה היא דבר שרצוי להכניס אותו לשגרת חיי היום יום?
איך נתינה משפיעה על חיינו?
דרווין, מפתח תורת האבולוציה טוען שנתינה תורמת לנו מכיוון שהיא קשורה לעובדה שהיא עוזרת להישרדות הקבוצה, כמו כן הוא מסביר שאהדה ואמפתיה לאחר מהווה את הבסיס של האלטרואיזם המאפשרת לכל שבט או קבוצה לפרוח ולהמשיך לשרוד גם ברגעים הפחות נעימים.
כשאנו נותנים מעצמנו משהו לאחר, מתעוררת בנו תחושה טובה של שיתוף פעולה עם העולם.
מעבר לחומרים הכימיים שמשתחררים בגופנו כשאנו מבצעים פעולה זו (כמו אוקסיטוצין שמשוחרר גם במהלך יחסי מין) נתינת דבר מה לאדם אחר מגדילה את הסיכויים שנקבל את מה שאנו צריכים. לעיתים זה יקרה מאותו אדם ולעיתים מאנשים אחרים.
“שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו” קהלת י״א – פסוקים א׳-ב׳
לכאורה, זה אמרה די מוזרה, הריי אם אין לנו כסף בחשבון הבנק ונתחיל לתרום כסף לאחרים, דבר זה יוצר פעולה הפוכה, אך האמת היא שברמה הפסיכולוגית כשאנו נותנים משהו מעצמנו (גם אם זה משהו קטן) אנו יוצרים קשרים במוח שנותנים לנו מוטיבציה להרוויח יותר (למשל כסף), בעיקר כדי שנוכל להיות יותר יעילים ונדיבים.
מה חסר לך בחיים?
בסופו של דבר, מה שאנחנו נותנים זה בהכרח מה שאנו מקבלים.
כשאנו נותנים מעצמנו משהו מתרוקן מתוכנו, וחוקי היקום דואגים למלא תמיד משהו ריק.
כמו לדוגמא אוכל, כל עוד לא נוציא אותו מגופנו (בין אם זה דרך מע’ העיכול או דרך פעילות גופנית) לא נוכל להכניס אוכל חדש, ודבר זה יפגע באיזון של הגוף. אותו העיקרון מתבצע בכל תחום בחיים שבו יש חוסר או עודף.
רק לחשוב על נתינה גם עושה את העבודה
פרופסור סטיבן ג’ פוסט (Stephen G. Post) שחוקר שנים רבות את מעלת הנתינה מציין שבמחקר מסוים שביצע נתנו לנבדקים מספר אופציות למתן תרומה. בזמן זה הם לבשו מכשיר מסוג FMRI המראה באילו אזורים המוח מגיב לאותה הרגשה. כשאותם נבדקים החליטו לתרום לאופציה מסוימת וסימנו את המשבצת המתאימה לה הם רוצים לתרום, המערכת המזולימבית ( (mesolimbicבמוח נדלקת.
אזור זה במוח אחראי וקשור באופן ישיר לתחושת האושר שאנו חווים וגורמת לנו להרגיש טוב. כמו כן אותו אזור מפריש חומרים כמו דופמין ואוקסיטוצין האחראי על תחושת האושר שלנו.
אילו עוד יתרונות קיימים כשאנו נותנים מעצמנו?
מעבר לכל היתרונות שמגיעים לנו כשאנו נותנים לאחר, לנתינה יש פאן חינוכי מוסרי ודתי.
ביהדות צדקה נחשבת למצווה חשובה מאוד ויש שטוענים שהיא המעלה הגבוהה ביותר. הדאגה לעניים תופסת מקום מאוד מרכזי במסורת היהודית אשר מדבר רבות על עניין זה.
צדקה, מלשון צ.ד.ק- פעולה זו, מעבר לכך שהיא תורמת רבות לחברה היא גם מחזקת את המידות הטובות בנו עצמנו, לכן מצוות צדקה היא חובה ולא רק רשות כמו שרבים נוטים לחשוב.
במורה נבוכים הרמב”ם מוסיף ואומר שבעשיית צדקה אנחנו מעניקים לעצמנו את מה שמגיע לנו- וזה להיות אדם יותר טוב. נתינה מחזקת בנו את הערך העצמי והופכת אותנו לאנשים טובים יותר.
אז נכון, לא תמיד זה קל לנו לתת מעצמנו לאחרים, בייחוד לאנשים שאנו בכלל לא מכירים.
אך כפי שנוכחתם לראות, נתינה לאחר משפיעה עלינו באופן חיובי וזה דבר ששווה לקחת אותו בחשבון. נתינה היא תרופה מעשית לכל דבר ועניין, וככל שהנתינה שלכם היא לטובת הכלל ולא באה ממקום אנוכי, כך יהיה טוב יותר עבורכם ולמעשה כך תגדל הבריאות הפיזית, המנטאלית ורמת האושר בחייכם.
אז זכור בכל פעם שאתה מתנדב, נותן צדקה, או עושה מעשה טוב לאחרים.
הנתינה שלך משפיעה עליך בצורה דרמטית. ואפילו יותר חשוב, זה יכול לגרום לאפקט של נתינה גם בכל הקהילה שלך.
“אם אתה עוזר למישהו אחר לעלות בגבעה, אתה גם מתקדם בעצמך”
מקורות :
http://greatergood.berkeley.edu/
http://psychcentral.com/