ריקוד  כתרופה / מירה לוי

“תרקוד כאילו אף אחד לא נמצא, כאילו אף אחד לא רואה”‘ (תרופות לוסקי)

ריקוד הוא תנועה של הגוף תוך יצירת תבנית תנועתית הנושאת משמעות או מידע אסתטי, חברתי או רגשי. כלי לביטוי, כלי להעברת מידע, כלי לתהליך. כמבטאת תנועה נפשית– פנימית.

הריקוד מתבצע בדרך כלל אצל האדם באופן קיצבי, לצלילי מוסיקה המתבצעת כאומנות מול קהל למטרות בילוי או למטרות טקסים חברתיים, מסורתיים, ספורט וכריפוי. הריקוד נוצר בשחר האנושות  כחלק מרכזי  של הפולחן האלילי (ריקוד אפריקאי, אינדיאני וכדו’), והתפתחותו והפצתו החל בתקופת הרנאסנס, עם תרבות הנשפים שהתפתחה בקרב האצולה. במהלך ההיסטוריה נחשב הריקוד לתחום עממי יחסית שלאר האומנויות בעיקר משום שאינו דורש השכלה. 

כיום התחום התפתח באופן משמעותיו ונוצרו בגננות שונות ומגוונות שהתפתחו מעמים ותרבויות שונות  של ריקוד : ריקוד רחוב, ריקודים לטיניים, מחול, בלט, ריקודי בטן ועוד.  כאינדיבידואל, הריקוד מתבצע לרוב בעיניים עצומות עם מוסיקה או בלעדיה ועוזר להוביל את האדם  אל מעמקי הלא מודע החבויים בו (קרל יונג). גרך התנועה האדם מקלף את המסכות שלו הכולל את המקצב הפנימי שלו, או היצירתיות הטמונה בו והרצונות שלו.

לריקוד יש סגולות לבריאות הגוף והנפש . בעת הפעולה הגוף משחרר סרטונין, משחרר מדיכאון, כאבים כרוניים, חרדות, משפר את הכושר הגופני, מחזק רת הביטחון העצמי, התמודדיות עם בעיות הנובעות מחרדה חברתית, חידוד הזיכרון  ומחזק את המערכת החיסונית ועוד.

אם נתבונן על מגוון התרבויות בכל העולם, מאז תחילת האנושות, היה דבר שתמיד חיבר בין כולם- הריקוד. כל תרבות יצרה שפה ריקודית ייחודית לה, בעלת מאפיינים המעידים על האופי והמרכיבים של התרבות.

והנה דבר מעניין וחשוב, אם נתבונן על כל סגנון נבחין בדבר מעניין בתחילת דרכו של אדם, הוא מתחיל ללמוד לרקוד את הסגנון בצורה מובנית וברורה, מקבל את היסודות. היסודות הם אבני הדרך לשפה הריקודית. ככל שהאדם מתבגר ובקיא יותר ביסודות, הוא רשאי וגדל לעולם של ביטויי עצמי, עולם האילתור (האימפרוביזציה). כלומר, מה שהוא מביא מעצמו, מנבכי נשמתו ומגופו, היא עליית מדרגה ביצירתיות, הוא נותן כוח ואמונה ביכולות הגוף.

בשנת 2012 חלה התדרדרות בבריאות של פרופסור רפי אלדור אשר אובחן כחולה בפרקינסון. הרופאים ניבעו שעד שנת 2014 יהיה במצב סיעודי. המלצת רופאיו לבצע פעילות גופניות שונות ואחד מהם הינו – הריקוד. פרופסור אלדור החליט ללמוד ריקודים סלונים בהתמדה . וניום לאחר 12 שנים פרופסור אלדור הפתיע את הרפואה הקונבנציונאלית , הרופאים הופתעו כאשר בכל המדדים של הפעילות הפיסיקלית מוטורית, התברר שכנגד כל הציפיות, לא רק שהמדדים לא הדרדרו, אלא אף השתפרו וזכו לציונים חיוביים והינו הולך בריא ויציב וממשיך לנוע. הריקוד מביא את האדם לגוף גמיש ורך בעל טונוס ועוצמה, נפש רגישה ואיתנה, מחשבה בהירה וחדה, זיכרון מדויק, תפקוד יעיל של מערכות הגוף, ערנות, ריכוז וצלילות, רוגע ושלווה רגשיים ומנטליים.