האות ו’ בשיטת לוסקי מייצגת אינטליגנציה של שמיעה, יכולת ליצור משמעות באמצעות משמעת עצמית.(ספר שיטת לוסקי 2013) תרופה יעילה לבדיקה האם אתה שומע מה שאומרים לך, או מגיב ומפרש – “תשמע אדם אחר במשך 7 דקות מבלי להגיב,לדבר,לפרש,רק להקשיב מילה במילה לאדם אחר שמדבר איתך”.
משמעת עצמית קשורה לעולם הרגשי,מדוע? כיוון שמהר מאוד האדם יכול לוותר על האימון,תרגול או חזרה על חומר הלימודים למבחן פשוט כי לא בא לו וזו הסיבה שהוא מפסיק, הטבע האנושי בדרך כלל נופל ושוקע למטה,ההרגל של אדם מכור בדרך כלל לחזור אל ההתמכרות שהוא כל כך אוהב וסובל ממנה בו זמנית, הדרך שלו להיות בתוך משמעת עצמית היא דרך אהבה כלפי עצמו או הרצאות עבור אנשים לאחר הגמילה דבר שיכול לעזור לו למצוא משמעות בתוך חייו וכך גם לשמור על הגמילה.
במחקר(1996) של ריי באומייסטר פסיכולוג מהאוניברסיטה של פלורידה, הוא לקח את המשתתפים לחדר שבו הונחו עוגיות שוקולד צ’יפס וצנוניות, לנחקרים שהורשו לאכול עוגיות נתנו לאחר מכן פאזל גיאומטרי שייפתרו,והיה להם יותר כוח רצון לפתור את החידה לעומת הנחקרים שאכלו צנוניות ובו בזמן קרבו את העוגיות לאף על מנת להריח את הריח המשגע,דבר ששימח את ריי החוקר כיוון שהוא ראה שהם הפעילו משמעת עצמית ולא אכלו את העוגיות. לקבוצת הנחקרים, זו שנמנעה מאכילת העוגיות היה פחות כוח רצון והם ויתרו על פתרון החידה לאחר 8 דקות. מכך הסיק ריי שמשמעת עצמית מעייפת וכך גורמת לחוסר בכוח הרצון לאחר שמפעילים אותה. בהמשך למחקר הנ”ל הבין החוקר מת’יו גלילות מאותה האוניברסיטה, שהסוכר,הגלוקוז הוא שמעלה את כוח הרצון באדם. המחקר שערך גלילות, נערך והוא לקח 3 קבוצות, קבוצה אחת קיבלה מילקשייק, קבוצה שנייה קיבלה מגזינים לקריאה,קבוצה שלישית קיבלה משקה עתיר בסוכרים אך בתוספת טעמי לוואי רעים, 3 הקבוצות התבקשו לעשות משימה שדורשת ריכוז ומשמעת עצמית,כפי שחזה גלילות מי ששתה מילקשייק היה הרבה יותר עם כוח רצון לעומת קוראי המגזינים, אך מה שלא צפה החוקר שגם אלה ששתו את המשקה המגעיל אך עתיר בסוכרים ולא נהנו מהמשקה, היה להם כוח רצון בדומה לאלה ששתו מילקשייק. המסקנה של המחקר,סוכר הוא מאגר אנרגיה לכוח הרצון,מומלץ לאכול סוכרים שמתפרקים לאט לעומת סוכרים שמתפרקים מהר כמו שוקולד,כי לאחר מכן יש נפילת סוכר.
ריי באומייסטר אומר ” היום אנחנו יודעים בבירור שכאשר אתה מתאמץ פיזית או מנטאלית הרעב למתוקים עולה” על סמך מחקר נוסף של באומייסטר “זה לא פשוט עניין של לרצות לאכול אלא הרעב הספציפי למתוק עולה. כשנתנו משימה של משמעת עצמית ואחר כך הנבדקים קיבלו הפסקות יזומות של ממתקים מתוקים או מלוחים,הנבדקים לא נגעו בממתקים המלוחים. בניסויי אחר מצאנו שאפילו עצם הציפייה למשימה שדורשת משמעת עצמית מגבירה אצל אנשים את הרעב למתוק.” לכן מומלץ להיות ערני לנושא של משמעת עצמית אם אתם לא רוצים כל היום לאכול מתוקים.J שימו לב מתי נדרש מכם משמעת עצמית, לתת מנוחה מדיי פעם,לאכול סוכר שמתפרק לאט ולהתמקד במשימה אחת,כי משמעת עצמית לא אוהבת ריבוי משימות. בהצלחה!
http://www.apa.org/helpcenter/willpower.pdf קישור למחקרים שנעשו על כוח הרצון.
https://psy.fsu.edu/faculty/baumeister.dp.html קישור לדף של ד”ר ריי באומייסטר